מלאכת תופר בשבת: מהו תפירה האסורה ומה דין חיבור בדבק ונעצים

מלאכת תופר נמנית באבות המלאכות, ומקורה בתפירת היריעות במשכן. לאחר שקרעו את היריעה שנפגמה, היו תופרים אותה מחדש, וכן חיברו את היריעות זו לזו בתפירה. עיקר המלאכה הוא חיבור שני חלקים נפרדים לחיבור אחד מתוקן ועומד.

שיעור החיוב בתפירה

שיעור החיוב במלאכת תופר הוא בתופר שתי תפירות, ובלבד שיקשור את החוט בקצוות באופן שהתפירה תתקיים. אם תפר שתי תפירות אך לא קשרן, ויכולות להישמט בקלות, יש בזה דיון. ובכל אופן, מי שתופר ומחבר היטב — חייב, שכן יצר חיבור מתוקן.

• תופר שתי תפירות וקושר — חיוב גמור.
• תפירה אחת בלבד — אסורה מדרבנן.
• מהדק תפר קיים שנרפה — צריך בירור אם נכלל בתופר.

חיבור שאינו בחוט ובמחט

איסור תופר אינו מצומצם דווקא לחוט ומחט. כל חיבור של שני חלקים נפרדים באופן מתוקן ועומד יכול להיכלל בגדרי המלאכה. לכן הדבקת ניירות בדבק, חיבור בסיכות, או שימוש בנעצים לחבר חלקים — נידונים בפוסקים בגדרי תופר ובגדרי מלאכות נוספות. בדרך כלל ככל שהחיבור מתוקן וקבוע יותר, כך גדל החשש לאיסור.

כך גם בחיבורים זמניים: יש לחלק בין חיבור שנעשה לזמן קצר ביותר ועומד להתפרק מיד, לבין חיבור שמתכוונים שיעמוד. הפרטים בזה רבים, ואין להקל מסברה.

דיני בגדים בשבת

בענין הבגדים יש שאלות מעשיות רבות הנוגעות לתופר. כפתור שהתרופף — אין להדקו על ידי תפירה. תפר שנפרם בבגד — אין לתופרו בשבת. כמו כן, השחלת חוט חדש בבגד, או חיבור שני חלקי בגד שנפרדו, אסורים. אף הצמדת חלקים בסיכת ביטחון נידונה בפוסקים, ויש מקום להקל בה במקרים מסוימים של חיבור זמני, אך אין הדבר פשוט לכל אופן.

• הידוק כפתור רופף בתפירה — אסור.
• חיבור זמני בסיכת ביטחון — יש בזה מקום להקל בתנאים מסוימים.
• סגירת בגד בלחצניות או ברוכסן — אינו תופר, ומותר.

הבדלי הכרעות והנחיה

בכמה מפרטי החיבור בדבק ובסיכות יש הכרעות שונות בין הפוסקים, ולעיתים אף הבדל בין מנהג אשכנז לספרד בגדרי 'חיבור של קיימא'. כלל מנחה: חיבור קבוע ומתוקן — להחמיר; חיבור זמני וקלוש העומד להתפרק — יש מקום להקל, אך רק לאחר בירור. אין לסמוך על הבנה כללית בלבד.

סיכום

מלאכת תופר אוסרת חיבור מתוקן של חלקים נפרדים, ועיקרה בשתי תפירות. האיסור חל אף על חיבור בדבק ובסיכות כאשר הוא של קיימא, ואין לתפור או להדק בגדים בשבת. מאחר שהפרטים מורכבים, למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.