פירות וירקות הנקנים בשוק — מתי חייבים בהפרשה ומתי לא

שאלה מצויה בכל בית יהודי היא: האם הירקות והפירות שקניתי חייבים בהפרשת תרומות ומעשרות, או שכבר הופרשו? התשובה תלויה במקום הגידול, במקור הקנייה ובהשגחה. נבאר את הכללים המעשיים.

מקום הגידול

חיוב תרומות ומעשרות חל רק על פירות וירקות שגדלו בארץ ישראל. פירות שגדלו בחוץ לארץ פטורים מעיקר הדין (אף שיש דיני מעשר בחוץ לארץ במקומות מסוימים הסמוכים לארץ, אין זה נוגע לרוב המצוי בימינו). לפיכך פרי מיובא מחוץ לארץ — אין בו חיוב הפרשה.

השגחה על תרומות ומעשרות

בארץ ישראל פועלים גופי כשרות המפקחים על הפרשת תרומות ומעשרות מן היבול קודם שיווקו. פירות וירקות הנושאים השגחה מהימנה על תרומות ומעשרות — כבר הופרש מהם כדין, ואין צריך הקונה להפריש שוב. זהו המצב הרצוי, וראוי להעדיף קנייה ממקומות עם השגחה כזו.

• מוצרים עם תעודת כשרות הכוללת תרומות ומעשרות — פטור הקונה מהפרשה.
• שוק פתוח, דוכנים פרטיים, יבול מגינה — מוטל על הקונה לבדוק ולהפריש.
• מתנה או יבול מחבר — יש לברר אם הופרש.

ספק אם הופרש

כאשר יש ספק אם הופרשו המעשרות, יש להפריש מספק, אך בלא ברכה, משום שספק ברכות להקל. כאשר ברור שלא הופרש, מפרישים, ובעניין הברכה יש הבדלי מנהג בין הפוסקים, ויש לנהוג כהוראת רב המקום.

ירקות שאין דרך בני אדם לגדלם בגינה

בעיקרון, כל מין הראוי לאכילת אדם ושנשמר על ידי בעליו ("שמירתו ראויה") חייב במעשרות. דברים הגדלים מאליהם בהפקר ואין אדם שומרם, יש בהם דינים מיוחדים. אך ברוב הירקות והפירות המצויים בשוק, שכולם מגודלים ונשמרים, חל החיוב.

גמר מלאכה וקנייה

החיוב המלא חל לאחר "גמר מלאכה", ולעניין פירות הנקנים יש שלב שבו חל החיוב בעת הקנייה ("מקח"). מבחינה מעשית, הקונה פירות החייבים שלא הופרשו, חייב להפריש קודם שיאכל מהם, ואף קודם שיאכל אכילת ארעי, יש מחמירים. הדבר תלוי בפרטי הדין.

הוראה כללית לקונה

הדרך הבטוחה היא לקנות ממקומות שיש בהם השגחה מהימנה הכוללת תרומות ומעשרות. במקום שאין השגחה כזו, יש ללמוד את סדר ההפרשה ולהפריש כדין קודם האכילה, או להתייעץ. אין להקל ראש בדבר, שכן איסור טבל חמור. למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.