לשון הרע על עצמו, על בני ביתו ועל רבים

איסור לשון הרע מתפרש על מצבים רבים ומגוונים. בין השאלות המעשיות העולות תדיר: האם אדם רשאי לספר בגנות עצמו, האם מותר לדבר על בני ביתו, ומה דין לשון הרע הנאמר על ציבור שלם. נדון בכל אחד מהמצבים.

לשון הרע על עצמו

אדם רשאי לספר בגנות עצמו אם ירצה, שכן כל אחד יכול למחול על כבודו. אולם יש להיזהר בשני דברים. ראשית, לעיתים סיפור על עצמו כולל בתוכו גם גנות של אדם אחר, ובמקרה כזה אסור. שנית, ביזוי עצמי מופרז אינו ראוי, שכן אדם מצווה לשמור על כבודו כצלם אלוקים. לכן אף שאין בכך איסור לשון הרע ממש, ראוי שלא להרבות בכך.

לשון הרע על בני המשפחה

איסור לשון הרע חל על כל יהודי, ובכלל זה בני המשפחה. אסור לאדם לספר בגנות אשתו, ילדיו, הוריו או קרוביו, כשם שאסור לספר בגנות כל אדם אחר. אדרבה, פעמים רבות מצויה כאן מכשלה גדולה, משום שאנשים מדברים בחופשיות על קרוביהם בפני אחרים, מתוך הרגשה שאין בכך פסול.

• אסור לספר בגנות בן או בת הזוג בפני אחרים;
• אסור לזלזל בהורים או בקרובים בשיחה;
• סיפור בעיות משפחתיות בפני זרים עלול להיות לשון הרע ולגרום נזק רב.

חומרת לשון הרע על רבים

לשון הרע הנאמר על ציבור שלם, על קהילה או על קבוצת אנשים, חמור במיוחד. הטעם הוא שהפגיעה אינה ביחיד אלא ברבים, והנזק מתפשט. כמו כן, המדבר בגנות הכלל אינו יכול לבקש מחילה מכל הנפגעים, ולכן תיקון העוון קשה ביותר.

חכמים החמירו במיוחד במי שמוציא דיבה על כלל ישראל או על ציבור גדול, והשוו זאת למעשה המרגלים שדיברו סרה על ארץ ישראל וגרמו אסון לדורות.

לשון הרע על תלמידי חכמים

חומרה מיוחדת קיימת בלשון הרע על תלמידי חכמים ועל אנשים יראי שמים. הפוגע בכבודם של לומדי תורה ומקיימי מצוות מזלזל בכבוד התורה עצמה, וחטאו גדול. לכן יש להיזהר במיוחד בדיבור על אנשים העוסקים בקודש.

סיכום

הלכות אלו מלמדות שאיסור לשון הרע אינו מבחין בין קרוב לרחוק, בין יחיד לרבים. על האדם לשמור את לשונו בכל מצב ובכל הקשר. דווקא במקומות שבהם נדמה לנו שאין הקפדה, כמו בדיבור על בני משפחה, יש להיזהר ביותר. למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.