חשמל בשבת — שורשי האיסור לפי גדולי הפוסקים

שאלת החשמל בשבת היא מן השאלות המרכזיות שעמדו בפני פוסקי הדורות האחרונים, מאז התפשטות החשמל בבתי ישראל. כיוון שמדובר בכוח שלא היה מוכר בזמן חז"ל, נדרשו הפוסקים לברר מהו גדרו של החשמל, והאם הפעלתו וכיבויו אסורים מן התורה או מדרבנן.

חשמל הכרוך בלהט

במכשירים שבהם זרם החשמל גורם ללהט גלוי — כגון מנורת להט ישנה שבה החוט מתלהט עד שהוא מאיר, או גוף חימום שמתאדם — דעת רוב הפוסקים שיש בהדלקתם איסור הבערה מן התורה, שכן יש כאן אש ממש או חום שהגיע לדרגת "גחלת של מתכת". מטעם זה הדלקת תנור חימום או נורת להט בשבת אסורה מן התורה לדעות רבות.

חשמל ללא להט

במכשירים שבהם אין שום להט גלוי — כגון מעגלים אלקטרוניים, רמקול, או מכשירים מודרניים — נחלקו הפוסקים בטעם האיסור. בין הטעמים שהוזכרו בדברי גדולי ההוראה:

• איסור בונה או מכה בפטיש — סגירת המעגל החשמלי נחשבת כעשיית כלי או כגמר מלאכה.
• איסור מוליד — יצירת כוח חדש בחוטים, הדומה לאיסור מוליד ריח.
• איסור משום עובדין דחול וזלזול בכבוד השבת.

למעשה, כל גדולי הפוסקים הסכימו פה אחד שאסור להשתמש בחשמל בשבת, גם כשאין בו אש, והנחלקו בעיקר בשאלה אם האיסור מן התורה או מדרבנן, ובנפקויות הנובעות מכך.

השלכת ההכרעה

השאלה אם האיסור מדאורייתא או מדרבנן אינה תיאורטית בלבד. היא משפיעה על דינים כמו אמירה לגוי, מצבי צורך גדול, חולה שאין בו סכנה, וכן על השימוש במכשירי גרמא ושעון שבת. ככל שהאיסור חמור יותר, כך מצמצמים את ההיתרים.

החזון איש והגרש"ז

שניים מגדולי הפוסקים שעסקו רבות בנושא היו החזון איש והגאון רבי שלמה זלמן אוירבך. החזון איש החמיר וראה בסגירת מעגל חשמלי איסור בונה מן התורה, ואילו הגרש"ז נטה לראות בכך לרוב איסור מדרבנן, אלא אם כן יש להט. מתוך מחלוקת זו נגזרו רבות מן ההכרעות המעשיות בענייני חשמל ושבת עד ימינו.

חשוב להדגיש כי למעשה אין הבדל לעניין האיסור עצמו — בכל מקרה אסור בהחלט להדליק ולכבות חשמל בשבת. ההבדלים נוגעים רק לשאלות מורכבות של היתרים מיוחדים, שבהם יש להיזהר מאוד ולא להקל מדעת עצמו.

בדורנו, עם ריבוי המכשירים האלקטרוניים, הפכה שאלת החשמל למורכבת יותר ויותר, ומחייבת ידע מעודכן הן בהלכה והן בטכנולוגיה. לכן בכל ספק יש לפנות למורה הוראה הבקיא בנושא.

למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.