חובות שאינם נשמטים — הקפה, משכון ושטרות

לא כל חוב נשמט בשנה השביעית. ישנם סוגי חובות שמעצם טבעם אינם בכלל דין השמיטה. הכרת חובות אלו חשובה כדי לדעת מתי נצרך פרוזבול ומתי לא.

הקפת חנות

אדם הקונה בהקפה בחנות ואינו משלם מיד — חובו אינו נחשב כהלוואה רגילה, ולכן על פי רוב אינו נשמט. אולם אם זקף החנווני את ההקפה עליו כחוב, כגון שרשם זאת כהלוואה וקבע זמן פירעון, יש שהדבר נכנס לגדר חוב הנשמט.

שכר שכיר

• שכר עבודה שטרם נתבע — לרוב אינו נשמט בעודו שכר.
• אם נזקף השכר כהלוואה — דינו עשוי להשתנות.
• יש בכך פרטים התלויים בנסיבות.

חוב שיש עליו משכון

כאשר המלווה מחזיק משכון מן הלווה כנגד החוב, יש אומרים שהחוב אינו נשמט כנגד שווי המשכון, מאחר שכבר יש בידו גבייה. בכך דומה הדבר לחוב שכבר נגבה חלקית.

חוב שנמסר לבית דין

חוב שנמסר לבית דין — בין באמצעות פרוזבול ובין בדרך אחרת — אינו נשמט, שכן אין כאן נגישה של יחיד. זהו עצם יסוד הפרוזבול.

קנס וחיובים שאינם הלוואה

חיובים שאינם בגדר הלוואה ממש, כגון חיובי תשלום מסוימים הנובעים מנזק או מהתחייבות מיוחדת, יש לבררם לגופם, שכן לא כל חיוב ממוני נכלל בדין השמיטה. הכלל הוא שדין השמיטה נאמר בעיקר על הלוואה.

חשיבות הבירור

מאחר שהגבולות בין חוב הנשמט לחוב שאינו נשמט דקים, ולעיתים תלויים בכוונת הצדדים ובאופן רישום החוב, אין להסתמך על הבנה כללית. אדם שיש בידו חובות מסוגים שונים ראוי שיברר אילו מהם נצרכים לפרוזבול.

הדרך הבטוחה ביותר היא לכתוב פרוזבול הכולל את כל החובות, ובכך לצאת מכל ספק לגבי חובות שמא הם נשמטים.

למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.