זמני תפילת שחרית

תפילת שחרית היא הראשונה שבתפילות היום, וכנגד תמיד של שחר תיקנוה (ברכות כו, ב). לתפילה זו זמנים קבועים, ומי שאינו מכיר אותם עלול להחמיץ את זמן קריאת שמע או את זמן העמידה, שהם מן המצוות היקרות של פתיחת היום. במאמר זה נסדר את הזמנים העיקריים של הבוקר לפי ההלכה, נבאר את מושג ה׳שעות הזמניות׳, ונעמוד על סדר הבוקר עד לתפילה ועל דיני התשלומין.

שעות זמניות — יסוד לחישוב הזמנים

רוב זמני התפילה נמדדים ב׳שעות זמניות׳ ולא בשעות השעון. ׳שעה זמנית׳ היא חלק אחד משנים־עשר של אורך היום, ולכן היא משתנה לפי התקופה: בקיץ ארוכה ובחורף קצרה. יש מחלוקת אם היום נמדד מעלות השחר עד צאת הכוכבים (מגן אברהם) או מהנץ החמה עד השקיעה (הגר״א), ולמעשה יש לברר בלוח לפי המנהג. הפער בין השיטות משמעותי, ולכן אין לסמוך על אומדן בלבד אלא לברר את הזמן המדויק למקום ולתקופה.

עלות השחר, ׳משיכיר׳ והנץ החמה

היום ההלכתי מתחיל בעלות השחר — האור הראשון במזרח. ממנו ואילך יוצא ידי חובת מצוות שזמנן ביום בדיעבד. אולם המצווה מן המובחר תלויה בזמנים מאוחרים יותר:

• משיכיר — הזמן שבו מכיר אדם את חברו הרגיל עמו ברחוק ארבע אמות; ממנו מותר להניח ציצית ותפילין ולברך עליהם.
• הנץ החמה — זריחת השמש. זהו הזמן המובחר להתחיל את תפילת העמידה, ומי שמתפלל אז נקרא ״ותיקין״, שהיו גומרים קריאת שמע עם הנץ וסומכים גאולה לתפילה בזריחה (ברכות ט, ב), ועליהם נאמר ״יִירָאוּךָ עִם שָׁמֶשׁ״.

זמן קריאת שמע

קריאת שמע של שחרית זמנה לכתחילה מהנץ החמה, ובדיעבד מעלות השחר (מ׳משיכיר׳). סוף זמנה הוא כשעולה סוף השעה השלישית של היום — שלוש שעות זמניות מתחילת היום (שולחן ערוך או״ח נח, א), שכן דרך בני מלכים לעמוד בשעה שלישית. עבר זמן זה בשוגג — קורא כל היום כקורא בתורה, אך אינו יוצא ידי חובת המצווה בזמנה. לפיכך מי שיודע שיתאחר, יקדים לקרוא קריאת שמע בזמנה אף ביחיד, ויתפלל אחר כך בציבור.

זמן תפילת העמידה (שמונה עשרה)

סוף זמן תפילת שחרית מאוחר מסוף זמן קריאת שמע: עד סוף השעה הרביעית של היום — ארבע שעות זמניות (שולחן ערוך או״ח פט, א). לכתחילה יש להתפלל בתוך הזמן הזה.

• עבר ולא התפלל עד סוף ארבע שעות — יכול להשלים עד חצות היום, אך הפסיד את המצווה בזמנה.
• עבר חצות — שוב אינו מתפלל שחרית, אלא משלים במנחה תפילת תשלומין (מתפלל מנחה פעמיים).

הזמן המובחר

מעלה יתירה למתפלל כוותיקין עם הנץ החמה. מי שאינו יכול, יתפלל בציבור בזמן שקבעה הקהילה, שכן תפילה בציבור חשובה ומתקבלת תמיד, ואין הקב״ה מואס בתפילתם של רבים. אין להקדים תפילת עמידה קודם הנץ החמה לכתחילה, אלא לאנשי ותיקין הסומכים ממש לזריחה, או במקום צורך גדול (שולחן ערוך או״ח פט, ח).

סדר הבוקר עד התפילה

• נטילת ידיים וברכות השחר.
• מ׳משיכיר׳ — עטיפת ציצית והנחת תפילין בברכה.
• פסוקי דזמרה, ברכות קריאת שמע וקריאת שמע — הכול כדי לסמוך גאולה לתפילה.
• תפילת העמידה בעמידה, כנגד הנץ למהדרין, ובכל אופן קודם סוף השעה הרביעית.

דגשים נוספים למעשה

• סמיכת גאולה לתפילה — מעלה גדולה לסמוך את ברכת ״גאל ישראל״ לתפילת העמידה בלא הפסק, ומי שנוהג כן זוכה שתפילתו מתקבלת (ברכות ט, ב).
• קורבנות ופסוקי דזמרה — אמירת פרשת התמיד וסדר הקורבנות היא כנגד הקרבתם, ופסוקי דזמרה הם שבח שקודם הבקשה, וראוי שלא לדלגם מפני קוצר זמן אלא במקום הכרח.
• המאחר לבית הכנסת — אם יגיע כשהציבור עומדים להתפלל ולא יספיק לומר הכול כסדר, ידלג כדי לסמוך גאולה לתפילה עם הציבור, לפי סדר הדילוג שקבעו הפוסקים (שולחן ערוך או״ח נב).

למעשה

מומלץ לברר בכל תקופה בלוח מדויק את ׳סוף זמן קריאת שמע׳ ו׳סוף זמן תפילה׳ לפי מקומו, שכן הם משתנים בין קיץ לחורף ובין שיטות החישוב. מי שיודע שיתעכב, יקדים קריאת שמע בזמנה. הרוצה להדר יתפלל כוותיקין, והמעוכב יעדיף תמיד תפילה בציבור.

שאר תפילות היום ותשלומין

לצד שחרית, ראוי להכיר את מקום זמני הבוקר במסגרת היום כולו. מי שהחסיר תפילה בשוגג או באונס יכול להשלימה בתפילה הסמוכה לה — מתפלל את התפילה שבזמנה ומיד אחריה תפילת התשלומין (שולחן ערוך או״ח קח). לפיכך המאחר את שחרית עד אחר חצות משלים בתפילת מנחה שתיים. עם זאת, אין התשלומין פוטרים את מצוות התפילה בזמנה, וההשתדלות היא תמיד להתפלל בעתה. כמו כן, מי שקם מאוחר יזדרז לומר קריאת שמע קודם סוף שלוש שעות, אף אם עדיין לא הספיק את כל סדר הברכות והפסוקי דזמרה, ואחר כך ישלים.

סיכום

זמני שחרית בנויים על שעות זמניות: קריאת שמע עד סוף שלוש שעות, ותפילה עד סוף ארבע. ההידור הוא כוותיקין עם הנץ, וההכרח הוא לפחות שלא לאחר את הזמנים. הכרת הזמנים היא שמירה על אחת המצוות היקרות של פתיחת היום, שבה אנו פותחים את יומנו בעמידה לפני המלך ובקבלת עול מלכות שמים.