
התורה מכנה את השבת 'אות' ו'ברית עולם' בין ה' לישראל. עיון במשמעות היותה אות ובמה שהיא מבטאת על הקשר המיוחד שבין העם לבוראו.
בפרשת כי תשא מצווה התורה על השבת בלשון מיוחדת: "ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת לדֹרֹתם ברית עולם. ביני ובין בני ישראל אות היא לעֹלם". שני מושגים מרכזיים עולים כאן — "אות" ו"ברית" — ושניהם מלמדים על מעמדה המיוחד של השבת בקשר שבין ישראל לבוראם.
אות הוא סימן המעיד על דבר מה. השבת היא אות, סימן המעיד על הקשר המיוחד שבין הקדוש ברוך הוא לעם ישראל. כשם שבני אדם נותנים סימן ביניהם לאשר ברית או הסכם, כך נתן הקדוש ברוך הוא את השבת לישראל כאות מתמיד. בכל שבוע, כשהיהודי שובת, הוא מחדש את העדות על השתייכותו לעם הברית ועל אמונתו בבורא.
בשל מעמדה זה כאות נאמר במסורת שאין מניחים תפילין בשבת. התפילין הם אות הברית בימי החול, אך השבת עצמה אות היא, ואין צורך להוסיף עליה אות נוסף. דבר זה מלמד עד כמה השבת עצמה היא ביטוי שלם ומלא של הקשר בין ישראל לאלוקיו, שאינה זקוקה לסימן חיצוני נוסף.
השבת אינה רק אות אלא ברית — מחויבות הדדית ונצחית. הברית מבטאת קשר עמוק שאינו תלוי בנסיבות משתנות. כשם שברית אינה מתבטלת, כך השבת היא לדורות, "ברית עולם". בכל הדורות ובכל המקומות, בכל מצב שאליו הגיע עם ישראל, נשמרה השבת כעדות חיה על הקשר הנצחי. אמרו חכמים בלשון נפלאה שכשם שישראל שמרו את השבת, כך השבת שמרה על ישראל — היא שהחזיקה את העם בזהותו לאורך גלויות ופזורות.
מהותה של ברית היא שהיא מתקיימת ברצון ובבחירה. השבת אינה נכפית על האדם מבחוץ, אלא מתקבלת מתוך הכרה ואהבה. היהודי שובת לא משום שאינו יכול לעבוד, אלא משום שהוא בוחר לעצור ולהקדיש את היום לבוראו. בבחירה זו מתגלה חירותו הפנימית של האדם ונאמנותו לברית.
הקשר שבין השבת לישראל הוא קשר של אהבה הדדית. במסורת תוארה השבת כבת זוג של כנסת ישראל, ולכן מקדמים את פניה בכניסתה בשירת "לכה דודי", כקבלת פני כלה. דימוי זה מלמד שהשבת אינה רק חובה אלא מערכת יחסים של חיבה וגעגוע. היהודי מצפה לבואה כל ימות השבוע, ומלווה אותה ביציאתה בעצב מה.
מתוך כל זה מובן מדוע השבת היא מן המצוות החמורות והיסודיות ביותר. היא אינה מצווה פרטית בלבד, אלא אות לאומי ועדות מתמשכת על קיומה של הברית. כל יהודי השומר שבת מצטרף לשרשרת ארוכה של דורות ששמרו את האות הזה, ומעיד בכך על נצחיותה של הברית בין הקדוש ברוך הוא לעמו. בכך הופכת השבת מיום מנוחה אישי לעמוד תווך של זהות לאומית ורוחנית.
אמונההתשובה אינה רק תיקון אישי — היא כוח היסטורי המסוגל לקרב את גאולת ישראל. מה לימדונו חז״ל והרמב״ם על הקשר בין תשובה לגאולה.
מערכת להתענג · 30.06.26 · 3 ד׳
אמונההציפייה לגאולה אינה משאלה רחוקה אלא עיקר אמונה חי ופועם — מה משמעות „אחכה לו בכל יום שיבוא”, וכיצד מטמיעים אותה בחיי היום־יום.
מערכת להתענג · 30.06.26 · 3 ד׳
שבת„מעין עולם הבא” כינו חז״ל את השבת — יום שבו מאיר בעולם הזה אור הנצח, וטעימה מן העידון השמור לצדיקים.
מערכת להתענג · 30.06.26 · 3 ד׳
אמונהקריאת שמע אינה קריאה בעלמא אלא מעמד של קבלת עול מלכות שמים — רגע שבו ממליך היהודי את בוראו על כל רמ״ח אבריו.
מערכת להתענג · 30.06.26 · 3 ד׳
ויגשהאיש נברא מהאדמה, והאישה נבראה מהצלע של האיש. לכן קולה של האישה דק יותר משל הגבר, שהרי הצלע, העצם, משמיעה צליל אם דופקים אותה, לעומת אדמה שמפיקה קול עמום. כמו כ
הרב יאיר נוסבכר · לפני 3 י׳ · 1 ד׳
מקץבחורה מאורסת פתחה בשיחה עם בעלה לעתיד: "יקירי, אחרי שנתחתן, אני מבטיחה שאקשיב לך כשתספר לי על הצרות שלך..." הבחור: "אבל נשמה, אין לי צרות!" הבחורה: "אני יודעת..
הרב יאיר נוסבכר · לפני 3 י׳ · 1 ד׳
וישבאיש אחד ביקש מאשתו: "תני לי בבקשה לטעום מהעוגיות שהכנת". הושיטה אשתו את ידה למגש העוגיות והביאה לו אחת. "אטעם עוד אחת", אמר והושיט ידו. "אין צורך, כולן אותו טעם
הרב יאיר נוסבכר · לפני 3 י׳ · 1 ד׳
וישלחאדם עושה חסד עם כל העולם כולו, ורק בתוך הבית קשה לו מאוד. למה? כי "אין לי זמן". יהודי ניגש לאדמו"ר בבקשת עזרה לבנו המתקשה בלימודים, ואין לו כסף לשלם עבורו לשיעו
הרב יאיר נוסבכר · לפני 3 י׳ · 1 ד׳
וישלחכאשר אנחנו לומדים את פרשת וישלח, אנו פוגשים את אחד הדיוקנאות המרתקים ביותר בתורה: יעקב אבינו עומד בפני צומת דרכים קריטי בחייו. אחרי שנים רבות של עבודה מפרכת בבי
הרב ערן לוי · לפני 3 י׳ · 1 ד׳
וישלחפרשת "וישלח" לוקחת אותנו אל אחד הרגעים הטעונים והמטלטלים ביותר בתורה: המפגש הדרמטי בין יעקב אבינו לבין עשו אחיו. שנים רבות חלפו מאז הבריחה הגדולה, שנים של עשייה
מערכת להתענג · לפני 3 י׳ · 1 ד׳