היתר הרפואה — רשות ומצווה לרופא לרפא

שאלה יסודית עומדת בפתחו של עולם הרפואה ההלכתי: מנין שמותר לאדם לרפא את חברו, והרי הקדוש ברוך הוא הוא המחלה את האדם, ושמא ברצותו לרפא הריהו כמתערב בגזרת שמים? כבר התלבטו בכך גדולי הראשונים, והוציאו מן הכתובים שלא זו בלבד שהדבר מותר, אלא שהוא בכלל מצווה וחיוב.

מקור ההיתר מן התורה

חכמינו זכרונם לברכה למדו את היתר הריפוי מן הפסוק 'ורפא ירפא' שנאמר בעניין החובל בחברו שחייב לשלם דמי ריפויו. מכאן דרשו שניתנה רשות לרופא לרפא, ושלא נאמר 'הרחמן הוא ירפא' ודיינו. הוסיף הרמב"ם בפירושו, שהדאגה לבריאות הגוף היא חלק מעבודת השם, שכן בגוף בריא ושלם יכול האדם לעסוק בתורה ובמצוות.

הטור בחושן משפט (סימן תכו) הביא דברים חריפים על גודל מצוות הרפואה, שהרי המציל נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא. ומכאן שהרופא העוסק במלאכתו לא רק ברשות הוא עושה, אלא בקיום מצווה גדולה.

מדוע אין בכך פגיעה בהשגחה

יש שהקשו: אם החולי בא בהשגחה, כיצד נתערב בו? תירצו הראשונים שאין הדבר דומה אלא לרעב, שאף הוא בא בהשגחה ובכל זאת מצווה האדם לאכול ולא לסמוך על הנס. כך גם ברפואת הגוף — ההשתדלות בדרך הטבע היא חלק מן הסדר שקבע הבורא בעולמו.

• אין לסמוך על הנס במקום שדרכו של עולם להשתדל.
• הבטחון בהשם אינו סותר את ההשתדלות אלא משלים אותה.
• הרופא הוא שליח להביא רפואה, אך הרפואה עצמה מאת השם.

חובת האדם לרפא את גופו

לא רק על הרופא מוטלת המצווה, אלא גם על החולה מוטל לבקש רפואה. הרמב"ם בהלכות דעות הרחיב בחובת שמירת הבריאות, ומנה הנהגות בדרך אכילה, שתייה ושינה. שמירת הגוף נחשבת בכלל 'ונשמרתם מאוד לנפשותיכם', ולכן המזניח את בריאותו ואינו מבקש מרפא כשהוא חולה — יש בידו עוון.

גדרי ההשתדלות והבטחון

אף שמצווה לרפא, הזהירו הספרים הקדושים שלא יתלה האדם בטחונו ברופא ובתרופה לבדם, אלא ידע שהכל מאת השם, ויתפלל על רפואתו. כתב הרמב"ן שבעלי המדרגה הגבוהה זכו לפעמים לרפואה ניסית, אך לדורות נמסרה הרפואה בדרך הטבע, ואין לאדם להחמיר על עצמו ולהימנע מן הרפואה הטבעית מתוך בטחון מופרז.

על כן יש לאחוז בשתי הקצוות כאחת: להשתדל בכל דרך טבעית מותרת, ובד בבד לשאת תפילה ולבטוח בבורא שהוא הרופא האמיתי.

סיכום

היתר הרפואה אינו רשות בעלמא אלא יסוד גדול בהשקפת התורה על הגוף והנפש. הרופא מקיים מצווה רבה, והחולה מצֻווה להשתדל בריפויו, והכל מתוך אמונה שלמה שהשם יתברך הוא שולח הרפואה. למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.