האם שמיטת כספים נוהגת בזמן הזה

שאלה יסודית בהלכות שמיטת כספים היא האם המצווה נוהגת בזמן הזה, ואם כן — מן התורה או מדרבנן. לשאלה זו השלכות מעשיות, אך למעשה המסקנה ברורה: יש לנהוג בשמיטת כספים ולכתוב פרוזבול.

הקשר לשמיטת קרקעות

יש מן הראשונים שסברו ששמיטת כספים מן התורה תלויה בשמיטת קרקעות ובדין היובל, ובזמן שאין היובל נוהג מן התורה — אף שמיטת כספים אינה אלא מדרבנן. לעומתם יש שסברו ששמיטת כספים נוהגת בכל מקום ובכל זמן.

שלוש השיטות העיקריות

• יש שסברו ששמיטת כספים בזמן הזה מן התורה.
• יש שסברו שהיא מדרבנן בלבד, זכר לשמיטה.
• ויש שסברו שאינה נוהגת כלל בזמן הזה — אך אין נוהגים כדעה זו.

ההכרעה למעשה

למרות המחלוקת, המנהג הרווח בכל תפוצות ישראל הוא לנהוג בשמיטת כספים ולכתוב פרוזבול. גם הסוברים שהיא מדרבנן מודים שצריך לקיימה, ולכן אין להקל בכך. הזהירות בכתיבת פרוזבול היא מנהג מקובל אצל יראי ה'.

הבדל בין עדות

אין הבדל מהותי בין אשכנזים לספרדים בעצם החיוב לנהוג בשמיטת כספים ובכתיבת פרוזבול. ההבדלים הם בעיקר בפרטי הנוסח ובדקדוקי דינים, ולא בעצם הצורך. בכל קהילה יש לנהוג כמסורת הפסיקה שלה.

מדוע חשוב לנהוג גם בספק

אף לדעות המקילות, מאחר שיש בכך חשש איסור של תביעת חוב שנשמט, ראוי להחמיר ולכתוב פרוזבול. הדבר אינו כרוך בטרחה גדולה, והרווח שבו — הן בקיום המצווה והן בהצלת הממון — רב.

על כן, מסקנת הדברים: כל אדם בעל חובות ראוי שינהג כמנהג ישראל ויכתוב פרוזבול בסוף שנת השמיטה, ואל יסמוך על הדעות המקילות לבטל את המנהג.

למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.