
עננו נאמרת רק על ידי מי שמתענה. ההבדלים בין שחרית למנחה, בין ש"ץ ליחיד, ובין אשכנז לספרד.
'עננו' היא תפילת בקשה שתיקנו חכמים לאומרה בימי תענית. עניינה בקשה שה' יענה לעם ישראל בעת צרתם וייטיב להם. אך אמירתה תלויה בתנאי יסודי: רק מי שמתענה בפועל אומר עננו, ואילו מי שאינו מתענה אינו אומרה כלל, שכן לשונה 'ביום צום תעניתנו' אינה מתאימה למי שאוכל.
מיקום עננו תלוי באומרה:
בנקודה זו נחלקו המנהגים:
שליח הציבור לפי כל המנהגים אומר עננו כברכה בחזרה בשחרית ובמנחה כאחד, שכן הוא מתפלל בשם ציבור שודאי מתענה.
היחיד ששכח לומר עננו ב'שומע תפילה' — אינו חוזר, מפני שאין זו ברכה בפני עצמה אלא תוספת בקשה. אך נוהגים שאומרה לאחר סיום התפילה, ב'אלקי נצור' או לאחריו, בלא חתימה. שליח הציבור ששכח עננו כברכה בפני עצמה ועדיין לא חתם 'רפאנו' — חוזר ואומר; ואם כבר עבר, אומרה ב'שומע תפילה' כיחיד.
אדם הפטור מן התענית — חולה, מעוברת, מינקת או מי שהותר לו לאכול — אינו אומר עננו, ואף אם הוא שליח ציבור אינו ראוי לכך לכתחילה. אם אין שם אחר, יש דעות בפוסקים, ולמעשה יש לברר. כך גם בתענית יחיד, רק המקבל את התענית כדין אומר עננו.
עיקר תוכן עננו הוא הבקשה 'ענֵנו ה' ענֵנו ביום צום תעניתנו כי בצרה גדולה אנחנו'. הנוסח מבטא הכרה בצרה ובקשת קרבת ה' דווקא בעת מצוקה, וזהו מעניינו של יום התענית כולו.
למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.
תפילהתפילה, שלום בית, חינוך ילדים והחזרה בתשובה
אליהו דניאל · לפני 3 י׳ · 16 ד׳
תפילהעניית „אמן יהא שמיה רבא” בכל כוחו וכוונתו — מעלתה העצומה בחז״ל וסגולתה לקריעת גזר דין ולזכות
מערכת להתענג · 30.06.26 · 3 ד׳
אמונהעוד קודם שנטל ידיו, פותח היהודי את יומו בשתים־עשרה מילים של הודיה — „מודה אני”. מהי משמעותה העמוקה של התפילה הראשונה, מדוע אין בה שם ה׳, ומה מלמד אותנו החזרת הנשמה בכל בוקר.
מערכת להתענג · 30.06.26 · 3 ד׳
אמונההבקשה על מציאת בן או בת הזוג ההגונים נטועה עמוק במקורות — מ„זיווגו של אדם” שקשה כקריעת ים סוף, דרך תפילת אליעזר עבד אברהם, ועד עצות מעשיות של הפוסקים לזירוז הישועה.
מערכת להתענג · 30.06.26 · 3 ד׳
הלכה
הלכה
הלכהכל מה שצריך לדעת על חנוכה: נס פך השמן ונצחון החשמונאים, מתי ואיפה מדליקים, כמה נרות, הברכות, הדלקה בערב שבת, הלל ועל הניסים — על פי השולחן ערוך והפוסקים.
מערכת להתענג · 06.10.26 · 9 ד׳
מבזק
מבזק
ארץ ישראל