ארבע הכוסות בליל הסדר — סדרן וטעמן

תקנת ארבע הכוסות

חכמים תקנו לשתות ארבע כוסות של יין בליל הסדר. תקנה זו היא מהיסודות של ליל הסדר, וכל אדם חייב בה, אנשים ונשים כאחד, שכן אף הם היו באותו נס של יציאת מצרים. ארבע הכוסות הן ביטוי לחירות ולשמחה של החג, ושותים אותן דרך חירות, בהסיבה על צד שמאל כדרך בני חורין.

ארבע הכוסות אינן נשתות ברצף אחד, אלא מחולקות לאורך הסדר, כל כוס במקומה. חלוקה זו קושרת את שתיית היין לחלקים השונים של ההגדה ושל הסעודה, ועושה את הלילה כולו ליחידה אחת של סיפור וזיכרון יציאת מצרים.

סדר שתיית הכוסות

הכוס הראשונה נשתית על הקידוש, בתחילת הסדר, כדרך שמקדשים על היין בכל שבת ויום טוב. הכוס השנייה נשתית בסיום החלק הראשון של ההגדה, לאחר סיפור יציאת מצרים. הכוס השלישית נשתית על ברכת המזון, בסיום הסעודה. הכוס הרביעית נשתית בסיום ההלל וההגדה, לקראת חתימת הסדר.

סדר זה קושר כל כוס לעניין שלפניה: הראשונה לקידוש היום, השנייה לסיפור הגאולה, השלישית לברכת המזון, והרביעית לשבח ולהלל. כך משולבת שתיית היין במהלך הרוחני של כל הלילה.

שיעור היין וההסיבה

כל כוס צריכה להכיל לפחות שיעור מסוים של יין, ויש לשתות ממנה את עיקרה. ראוי לשתות את רוב הכוס או את כולה. שותים את ארבע הכוסות בהסיבה על צד שמאל, כדרך בני חורין, ולכן יש להקפיד להיות מסובים בשעת השתייה.

נהגו להשתמש ביין לארבע הכוסות, ויש שמשתמשים במיץ ענבים. עניין זה ופרטי השיעורים והדינים שבהם צריכים בירור הלכתי, במיוחד למי שקשה עליו שתיית יין.

מי שאינו יכול לשתות יין

אדם שאינו יכול לשתות יין מחמת בריאותו, או שהיין מזיק לו, יש לו דרכים הלכתיות כיצד לקיים את המצווה, ובכלל זה שימוש במיץ ענבים או בכמויות מותאמות. אין לאדם לסכן את בריאותו, ולכן בכל מקרה כזה יש לברר את הדרך הנכונה עם פוסק הלכה.

ארבע הכוסות הן ממצוות הלילה החשובות, והן מלוות את סיפור יציאת מצרים מתחילתו ועד סופו. מי שמקיימן כתיקונן, בהסיבה ובשמחה, חי מחדש את חירות יציאת מצרים. פרטי הדינים המדויקים בעניין השיעור, ההסיבה, וזמני השתייה צריכים הכרה לפני הסדר.

למעשה, לכל שאלה יש להתייעץ עם רב מוסמך.