איסור רכילות — מהו ובמה הוא נבדל מלשון הרע

לצד איסור לשון הרע קיים איסור נוסף הקרוב אליו אך נבדל ממנו, והוא איסור הרכילות. שני האיסורים נלמדים מאותו פסוק, לא תלך רכיל בעמיך, אך תוכנם שונה, וחשוב להבחין ביניהם.

הגדרת הרכילות

רכילות היא העברת דברים מאדם אחד לחברו בנוסח של פלוני אמר עליך כך וכך, או פלוני עשה לך כך וכך. גם אם הדברים שנאמרו אינם גנאי כלל, עצם העברת המידע מצד לצד באופן שעלול לעורר מתח, כעס או שנאה בין אנשים, נכלל באיסור הרכילות.

ההבדל המהותי בין לשון הרע לרכילות הוא זה: לשון הרע הוא סיפור בגנות אדם, ואילו רכילות היא גילוי לאדם מה אמרו או עשו לו אחרים, גם אם אין בכך גנאי ממש. למשל, אם אדם מספר לחברו מה אמר עליו שכנו, אף שהדברים נאמרו בנימוס, עדיין יש בכך רכילות אם הדבר עלול לקלקל את היחסים ביניהם.

הנזק שברכילות

הרכילות מסוכנת במיוחד משום שהיא גורמת ישירות למחלוקת, לשנאה ולפירוד לבבות. אדם ששמע שחברו דיבר עליו, גם אם בקלות, עלול לפתח כלפיו טינה עמוקה. כך הרכיל הופך לגורם המרכזי בקלקול היחסים בין אנשים.

• הרכילות מעוררת חשד ושנאה בין אוהבים;
• היא גורמת לאדם לחשוד באנשים שלא היה לו כל סכסוך עמם;
• היא מקלקלת שלום בית, יחסי חברות ויחסי שכנים.

אבק רכילות

כשם שיש אבק לשון הרע, כך יש גם אבק רכילות. למשל, האומר לחברו אל תספר לי מה אמרו, איני רוצה לגלות מה קרה, ובכך הוא רומז שהיו דברים לא טובים, יש בכך אבק רכילות. גם רמיזות עקיפות שגורמות לחשד בין אנשים נכללות באיסור.

גם כאשר נשאלים

לעיתים אדם נשאל בפירוש מה אמר עליו פלוני. גם במצב זה אסור לגלות את הדברים אם הם בגדר רכילות, ואין היתר לספר רק משום שנשאל. במקרים מסוימים מותר ואף נכון לומר לשואל באופן כללי שלא נאמרו עליו דברים רעים, כדי להשקיט את דעתו, ובלבד שאין בכך שקר גמור הפוגע באמת. הכרעה בפרטים אלו דורשת שיקול דעת ולעיתים שאלת חכם.

סיכום

איסור הרכילות מלמד אותנו עד כמה התורה מקפידה על שמירת השלום בין אנשים. גם דברים שאינם גנאי כלל אסור להעביר אם הם עלולים לזרוע פירוד. המשמרת את פיו מן הרכילות זוכה להיות מבוני השלום בעולם. למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.