הילד שלך הוא אריה

לביאה ששוטטה ביער עם גורה הקטן נורתה על ידי צייד. הגור חסר האונים אומץ על ידי רועה צאן והוכנס לדיר הכבשים. עם הזמן, הגור גדל והסתגל לחלוטין: הוא למד לפעות, לקפץ באחו ולעס עשב. הוא היה בטוח שהוא כבש לכל דבר.

יום אחד, אריה גדול ואימתני הופיע ושאג. הכבשים נפוצו לכל עבר, וגם האריה-כבש ניסה לברוח. האריה הגדול עצר אותו ותהה לפשר הדבר. "אני כבש, ואני פוחד ממך!" ענה הצעיר. האריה לקח אותו אל האגם הקרוב ופקד עליו להביט בהשתקפותו. 

כשראה הצעיר שהוא אריה, התבלבל: "אבל אני לא יודע לשאוג!". האריה הגדול עודד אותו לנסות, ולאחר היסוס קל, פער הצעיר את לועו והוציא שאגה אדירה שהרעידה את היער.

הסיפור הזה הוא שיעור עצום עבורנו, ההורים.

לפעמים, בתוך "דיר הכבשים" שלנו מסתתר אריה ילד עם עוצמות, כישורים ויכולות מיוחדות שאין לנו. אם נגדל אותו רק לפעות ולאכול עשב, הוא לעולם לא יכיר בכוחותיו. עלינו לעזור לו להתבונן פנימה ולגלות למה הוא באמת מסוגל.

ומצד שני, ייתכן שביתנו הוא גוב אריות, אך אחד מילדינו הוא דווקא כבש עדין. אם נאלץ אותו לשאוג ונצפה ממנו להיות אריה, נגרום לו סבל מיותר.

השורה התחתונה היא פשוטה ומדויקת: חקרו ובדקו את התכונות הייחודיות של כל ילד וילד, וטפחו אותו בדיוק לפיהן, כפי שכתב החכם באדם: "חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ".