
"וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים וּפַרְעֹה חֹלֵם" (בראשית מא, א). במשך עשר השנים שהיה יוסף הצדיק בבית האסורים קיבל על עצמו שלא לבקש טובות משום אדם בעולם, רק מה
"וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים וּפַרְעֹה חֹלֵם" (בראשית מא, א).
במשך עשר השנים שהיה יוסף הצדיק בבית האסורים קיבל על עצמו שלא לבקש טובות משום אדם בעולם, רק מה' יתברך, "בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ" (שמות כב, יט), בביטחון מלא שהוא יתברך יעשה את מבוקשו ויוציאו מבית האסורים. אך ביום האחרון, בו היה צריך לצאת, הוריד יוסף מעט מדרגת ביטחונו ואמר לשר המשקים "כִּי אִם זְכַרְתַּנִי, וְהִזְכַּרְתַּנִי" (בראשית מ, יד). וכפי שדרשו רבותינו (בראשית רבה פט, ג) על הפסוק "אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר שָׂם ה' מִבְטַחוֹ" (תהילים מ, ה), זהו יוסף הצדיק שבטח בה', "וְלֹא פָנָה אֶל רְהָבִים", אלו המצרים שפנה אליהם יוסף, ועקב כך נענש להישאר עוד שנתיים בכלא, וזאת כדי שמחשבתו תהיה דבוקה רק בה' יתברך.
ובעניין זה מסופר על תלמידו של הגאון רבי ישראל מסלנט, שרצה להתחזק במידת הביטחון, לאחר ששמע מרבו שהאדם הבוטח בו יתברך בלב שלם יקבל את כל הצריך לו עד אליו ממש. הלך אותו תלמיד לתוך יער והתיישב שם ללא אכילה ושתייה, וגמר בליבו שלא יזוז משם אלא יישב וילמד והאוכל יגיע עד אליו. למד התלמיד יום שלם, ואף אחד לא הגיע אליו.
למחרת עברה ליד היער שיירה טעונה בארגזי מזון ומשקה. רצה התלמיד לגשת לעבר השיירה, אך מיד חזר לאחוריו והסכים בליבו שלא לבקש מהם דבר, אלא ישים בה' מבטחו והוא ישלח לו את הנצרך לו עד אליו. לאחר כמה שעות שוב עברה שיירה טעונה במזון רב, והתלמיד, שכבר לא אכל יום וחצי, חיזק את עצמו בביטחון בה'. עברו עוד כמה שעות, והנה הגיעה שיירה שלישית טעונה מאכל ומשתה. נכנס יצר הרע בליבו של התלמיד וטען בפניו שהוא יושב במקום צדדי שהשיירות כלל אינן רואות אותו, ואם כן כיצד הוא רוצה שיפנו אליו?
התפתה אותו תלמיד להצעת יצרו והשתעל מעט כדי שישמעו אותו אנשי השיירה. מיד הגיעו אליו והגישו בפניו מאכל ומשתה, אך סיימו ואמרו: אמנם יש לך ביטחון, אך לא ביטחון מלא, אלא ביטחון עם שיעול. לא היית צריך להשתעל, הקב"ה שלח אותנו בשביל שניתן לך את מבוקשך, אך חבל שהחסרת מביטחונך בה' יתברך והשתעלת כדי שנשמע אותך. יכולת לקבל את הכל גם בלי זה.
יוסף הצדיק היה בעל ביטחון אמיתי ולא רצה טובתם של בשר ודם, ובדרגתו היה צריך להיות בעל ביטחון מלא ולא לבקש עזרתו של אף אדם, אלא לשים רק בה' מבטחו, "וּסְבִיבָיו נִשְׂעֲרָה מְאֹד" (תהילים נ, ג), מלמד שהקב"ה מדקדק עם חסידיו כחוט השערה (יבמות קכא ע"ב).
מקץוישא משאות (בראשית מ"ג, ל"ד), משאות: מנות (רש"י). מעשה שאירע לאחרונה הביא לדין תורה מרגש בין ראובן, בעל קייטרינג מירושלים, לבין שמעון, בעל שמחה שהזמין ממנו שלוש
מערכת להתענג · לפני 49 ד׳ · 2 ד׳
מקץפרה: "מוו!" חברתה: "מוו!" הראשונה: "ידעתי שתגידי את זה!
הרב חיוך לשבת · לפני 50 ד׳ · 1 ד׳
מקץעשן סמיך יצא מן הארובה של בית קטן ועני. כל ערב שבת זה חזר על עצמו. אשתו של רבי חנינא בן דוסא הדליקה את התנור, וזרקה לתוכו עצים וקליפות שמעלים הרבה עשן. מי שעבר
הרב עונג שבת לילדים · לפני 50 ד׳ · 2 ד׳
מקץתארו לכם: אדם יושב שנים בבור חשוך, ופתאום מוציאים אותו, מגלחים אותו, מחליפים את בגדיו ומביאים אותו לפני המלך. ופרעה אומר לו: "ואני שמעתי עליך לאמר תשמע חלום לפת
הרב ניסים יגן · לפני 51 ד׳ · 2 ד׳
ויגשמנהג הוא שאת החתן ואת הכלה מובילים ההורים לחופה, ובהרבה מקומות ההורים מחזיקים בידם נרות. הרי באולם כל האורות דולקים, אז למה צריך נרות? יש פה מסר. כדי להגיע לבית
הרב שי עטרי · לפני 48 ד׳ · 1 ד׳
מקץיסוד ידוע של ה"מכתב מאליהו": נתינה מולידה אהבה. לפני החתונה החתן והכלה קונים זה לזה מתנות. למה כל זה? הרי לא חסר להם כלום, לא סירים, לא בקבוק יין ולא עט "פרקר".
הרב שי עטרי · לפני 48 ד׳ · 1 ד׳
וישבכל הסיפור של יוסף ואחיו, אומרת התורה, "ולא יכלו דברו לשלום". לא הייתה תקשורת. את סגנון הדיבור אנחנו יכולים ללמוד מיעקב אבינו: "הקול קול יעקב והידיים ידי עשו". א
הרב שי עטרי · לפני 48 ד׳ · 1 ד׳
וישלחהחתן אומר לכלה בחופה: "הרי את מקודשת לי כדת משה וישראל". למה הכפילות? אפשר לומר כדת משה, או כדת ישראל. אומר החתן לכלה: בבית שלנו צריכים להיות שני יסודות. "כדת מ
הרב שי עטרי · לפני 49 ד׳ · 1 ד׳
ויגש"למה אתה עומד ליד המקרר?" "מחכה שיציע לי משהו!
מערכת להתענג · לפני 49 ד׳ · 1 ד׳
מקץאיך יודעים שיש פיל מתחת למיטה? האף נוגע בתקרה!
מערכת להתענג · לפני 49 ד׳ · 1 ד׳