
עשן סמיך יצא מן הארובה של בית קטן ועני. כל ערב שבת זה חזר על עצמו. אשתו של רבי חנינא בן דוסא הדליקה את התנור, וזרקה לתוכו עצים וקליפות שמעלים הרבה עשן. מי שעבר
עשן סמיך יצא מן הארובה של בית קטן ועני.
כל ערב שבת זה חזר על עצמו. אשתו של רבי חנינא בן דוסא הדליקה את התנור, וזרקה לתוכו עצים וקליפות שמעלים הרבה עשן. מי שעבר ברחוב ראה את העשן ואמר לעצמו: "גם אצלם אופים לכבוד שבת." אבל בתוך התנור לא היה לחם. לא הייתה אפילו פרוסה.
רבי חנינא היה עני מאוד. חכמים אמרו שבכל יום יוצא קול מן השמים ואומר: "כל העולם כולו ניזון בזכות חנינא בני, וחנינא בני מסתפק בקב חרובים מערב שבת לערב שבת." כל העולם אוכל בזכותו, והוא עצמו כמעט בלי כלום.
ולמה העשן? כדי שהשכנים לא ידעו, ולא יתביישו בשבילם.
היתה שם שכנה אחת שלא אהבה אותם. היא הסתכלה על הארובה המעשנת וחשבה: "אני יודעת שאין להם כלום. אז מה כל העשן הזה?"
היא הלכה אל הבית, נעמדה בפתח, ודפקה בדלת בכוח. דפיקה אחת, ועוד אחת.
אשתו של רבי חנינא שמעה את הדפיקה, והלב שלה נפל. עכשיו השכנה תגלה הכול. היא התביישה, ומיהרה אל החדר הפנימי.
השכנה נכנסה, ניגשה אל התנור, והציצה פנימה. ועמדה המומה.
התנור היה מלא לחם. כיכרות זהובות, תפוחות וריחניות, וריח של שבת מילא את כל הבית הקטן. ואפילו הקערה שליד התנור הייתה מלאה בצק, מוכן לאפייה.
"פלונית, פלונית!" קראה השכנה בקול. "הביאי מהר את המרדה, הלחם שלך נשרף!"
ומתוך החדר הפנימי ענתה לה אשתו של רבי חנינא, בשקט: "גם אני בדיוק בשביל זה נכנסתי."
חכמים אמרו עליה שהיא באמת נכנסה להביא את המרדה, כי הייתה רגילה בניסים.
ומה היה בתנור הקטן ההוא בשבוע שעבר, ובשבוע שלפניו? עשן, ועוד עשן. והבית נשאר עני, ורבי חנינא המשיך להסתפק בקב חרובים.
באותו ערב שבת עלה מן הארובה עשן, כמו בכל שבוע. אבל הפעם היה בו ריח של לחם אמיתי.
ואשתו של רבי חנינא? היא לא נבהלה, לא התפלאה, ולא שאלה מאיפה. היא פשוט כבר הייתה בדרך, עם המרדה ביד. מי שרגיל לסמוך על הקב"ה בכל ערב שבת, לא מתפלא כל כך כשהוא עונה לו, גם מתוך תנור ריק.
(תענית כד, ב; תענית כה, א)
מקץוישא משאות (בראשית מ"ג, ל"ד), משאות: מנות (רש"י). מעשה שאירע לאחרונה הביא לדין תורה מרגש בין ראובן, בעל קייטרינג מירושלים, לבין שמעון, בעל שמחה שהזמין ממנו שלוש
מערכת להתענג · לפני 49 ד׳ · 2 ד׳
מקץפרה: "מוו!" חברתה: "מוו!" הראשונה: "ידעתי שתגידי את זה!
הרב חיוך לשבת · לפני 49 ד׳ · 1 ד׳
מקץתארו לכם: אדם יושב שנים בבור חשוך, ופתאום מוציאים אותו, מגלחים אותו, מחליפים את בגדיו ומביאים אותו לפני המלך. ופרעה אומר לו: "ואני שמעתי עליך לאמר תשמע חלום לפת
הרב ניסים יגן · לפני 50 ד׳ · 2 ד׳
מקץ"וקראהו אסון", אמר יעקב אבינו, לשון קריאה וזימון. ברם, כשיהודה חזר על הדברים באוזני יוסף, שחשב אותו למצרי, אמר "וקרהו אסון". וקרהו, לשון מקרה ואקראי. שתי מילים
הרב יעקב גלינסקי · לפני 51 ד׳ · 1 ד׳
ויגשמנהג הוא שאת החתן ואת הכלה מובילים ההורים לחופה, ובהרבה מקומות ההורים מחזיקים בידם נרות. הרי באולם כל האורות דולקים, אז למה צריך נרות? יש פה מסר. כדי להגיע לבית
הרב שי עטרי · לפני 48 ד׳ · 1 ד׳
מקץיסוד ידוע של ה"מכתב מאליהו": נתינה מולידה אהבה. לפני החתונה החתן והכלה קונים זה לזה מתנות. למה כל זה? הרי לא חסר להם כלום, לא סירים, לא בקבוק יין ולא עט "פרקר".
הרב שי עטרי · לפני 48 ד׳ · 1 ד׳
וישבכל הסיפור של יוסף ואחיו, אומרת התורה, "ולא יכלו דברו לשלום". לא הייתה תקשורת. את סגנון הדיבור אנחנו יכולים ללמוד מיעקב אבינו: "הקול קול יעקב והידיים ידי עשו". א
הרב שי עטרי · לפני 48 ד׳ · 1 ד׳
וישלחהחתן אומר לכלה בחופה: "הרי את מקודשת לי כדת משה וישראל". למה הכפילות? אפשר לומר כדת משה, או כדת ישראל. אומר החתן לכלה: בבית שלנו צריכים להיות שני יסודות. "כדת מ
הרב שי עטרי · לפני 48 ד׳ · 1 ד׳
ויגש"למה אתה עומד ליד המקרר?" "מחכה שיציע לי משהו!
מערכת להתענג · לפני 48 ד׳ · 1 ד׳
מקץאיך יודעים שיש פיל מתחת למיטה? האף נוגע בתקרה!
מערכת להתענג · לפני 48 ד׳ · 1 ד׳