הגאון רבי בנימין פינקל שליט"א מעמיד תמיד את יסוד הבית על "אווירת השמחה": הבית צריך להיות מוקף בשמחה של תורה ובשמחה של מצווה. שמחה זו המקיפה את כתלי הבית, מכניסה בלבות הילדים אהבה ורצון עז להיות כתרבות אבותיהם  כהורים ששמחים בחלקם ושמחים בבוראם. האווירה הנעימה והשמחה מקרינה לילדים כי חיים של תורה ומצוות הם החיים המאושרים ביותר, והראייה החיה לכך היא, הבית שלנו תמיד מלא בשמחה!

"תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּשִׂמְחָה" (דברים כח, מז)  העדר השמחה נובע בעיקר מחסרון התבוננות בתועלת הנשגבה שהיא מעניקה ליהודי, ובפרט לילדינו היקרים.

השמחה האמיתית יונקת מלימוד התורה

"פְּקוּדֵי ה' יְשָׁרִים מְשַׂמְחֵי לֵב". ההשראה של לימוד התורה בבית מביאה עמה רוגע נפשי ושמחה פנימית. כשיש שמחה בלב  נולדת הארת פנים ואהבה עמוקה לילדים. כל הביטחון העצמי, הרוגע והחוסן הנפשי של הילד, נבנים ישירות מהשמחה שהוריו משדרים לו.

הפנס המאיר את הדרך

ההצלחה בסייעתא דשמיא בכל ענייני הבית, כמו גם המוטיבציה של הילדים מדי יום בלימודים ובהתנהגות, תלויה במידה רבה בשמחה ובחיוך שבהם התחלנו את הבוקר.

נזכור תמיד: אנו ההורים משמשים עבור ילדינו כפנס המאיר את סביבתו. גם כשקשה לנו, נשתדל בכל ליבנו להקרין אור ולהאיר את לבבות ילדינו האהובים והכל מתוך שמחה.