אמא רחל

'תיקון חצות' הנאמר לאחר חצות הלילה יש בו שני חלקים, הראשון נקרא 'תיקון רחל', והשני 'תיקון לאה'. ופירש דוד זקנתי המקובל רבינו יוסף חיים זיע"א, שאין הכוונה לרחל ולאה נשות יעקב אבינו, אלא מדובר על אורות עליונים כנגד ספירת המלכות בעולם האצילות. אלא שרחל אמנו אשת יעקב נקראת בשם זה על שם אותם שמות עליונים שנקראת בהם המלכות העליונה השכינה הקדושה, כי נשמתה היתה חלק גדול מן חלק המלכות העליונה הנקראת רחל.

בי"א חשון חל יום פטירת רחל אמנו שנפטרה בהיותה בגיל 36 בלבד, מתחילת השנה עד י"א חשון - יש בדיוק 41 יום, לרמז על רחל כי היא ה-אֵם (גימטרייה 41) אשר מתפללת על בניה. מקום קבורתה - הוא מקום השראת השכינה בזמן הזה (הגר"א), ולכך אמר רב המנונא סבא בזוה"ק, שרחל הקבורה בפרשת דרכים מעוררת רחמים, יותר מאבות העולם, אברהם יצחק ויעקב. ומבאר הזוהר שמפני כך יעקב אבינו בעת פטירתה הניח במקום קבורתה 'מצבה', זאת בשביל שלא יתכסה מקום קבורתה עד היום שהקב"ה יחיה את המתים, בכדי שבני ישראל יוכלו לבוא למקום קבורתה ולהתפלל שם על הגאולה השלמה. ועתידים ישראל בזמן הגאולה לבוא לקברה ולבכות בכי של שמחה, ובאותו הזמן אף היא תשמח עם בניה ועם השכינה הקדושה.

ומוסיף הגאון רבי יעקב כולי בספר 'ילקוט מעם לועז', כי מאחר שהיא מבקשת רחמים, לכך אמר הכתוב "היא בית לחם" - שרחל תילחם במקטרגים, ותבקש רחמים על בניה, כי הנשמות של הצדיקים נמצאות סמוך לגופם, והם יודעים בצער החיים.

בעת חורבן הבית, אברהם יצחק ויעקב באו בבכייה לפני ה' על גלות עם ישראל ביד שוביהם, וגם משה רבינו עמד בתפילה עליהם, ולא נענו. כאשר רחל באה וטענה על בניה שנפלו בשבי, התעורר ה' יתברך ברחמים, ואמר: בשבילך רחל אני מחזיר את ישראל למקומם, וכפי שנאמר בספר ירמיה: "כֹּה אָמַר ה', מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה, כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ נְאֻם ה' וכו' וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם".

הגאון הצדיק הרב חיים שמואלביץ זצ"ל, הגיע אל קבר רחל אמנו בשנת תשכ"ז בתקופת מלחמת ששת הימים, וצעק בקול בוכים: אמא רחל, אבינו שבשמים מבקש ממך 'מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה', אבא מבקש שתפסיקי לבכות, אבל אנו בניך מבקשים ממך, אל תרפי מלבכות, הוזלי עוד דמעות למען בניך הנמצאים בעת צרה וצוקה, השמיעי עוד את קולך למען ישראל.

בספר 'שיח יצחק' לצדיק רבי יצחק אלפייה הביא מנהג קדמון, שנוהגים ללכת להשתטח על מצבת קבורתה בימי חודש אלול וליל ערב ראש חודש, ובפרט ביום י"א בחשון שהוא יום פטירתה, ובספר שם הביא ליקוטים מדברי המדרשים על רחל אמנו. וכן נהג סבי המקובל הרב יהודה פתייה זיע"א משנתו הראשונה שעלה לארץ בשנת תרצ"ד, היה משתטח על קברה ומרבה תחינה ובקשה, ואף קבע שם ישיבה של לימוד זוהר.