שכר ועונש: הצדק שמאחורי מעשי האדם

שכר ועונש הוא אחד מעמודי האמונה היהודית. ביסודו עומדת ההכרה שמעשי האדם אינם חסרי תוצאה, ושיש בעולם צדק. הטוב והרע אינם שקולים, ויש פשר למאמץ המוסרי שאדם משקיע בחייו.

שכר ועונש כעיקר אמונה

בין עיקרי האמונה שמנה הרמב"ם נמצא העיקרון שהבורא גומל טוב לשומרי מצוותיו ופורע מן העוברים עליהן. עיקרון זה כרוך באופן הדוק בבחירה החופשית: דווקא משום שהאדם בוחר במעשיו, יש מקום לגמול עליהם. בלא בחירה לא היה צדק בגמול, ובלא גמול היה נחלש הטעם בבחירה.

בין העולם הזה לעולם הבא

מקובל בהשקפת היהדות שעיקר השכר אינו ניתן בהכרח בעולם הזה, אלא במציאות שמעבר לו. רעיון זה מבאר מדוע איננו תמיד רואים גמול גלוי ומיידי על מעשים. העולם הזה נתפס כמקום של עשייה ומאמץ, והגמול השלם שמור לעולם הבא. עם זאת, אין הדבר אומר שאין כל ביטוי לצדק בעולם הזה, אלא שאיננו תמיד מסוגלים לקרוא נכון את התמונה.

מדוע איננו רואים תמיד את הגמול

אחת השאלות הנפוצות היא מדוע לעיתים נראה שרשעים מצליחים וישרים סובלים. סוגיה זו עתיקה ועמוקה, ונאמרו בה כיוונים שונים לאורך הדורות:

• הראייה האנושית מוגבלת, ואיננו רואים את החשבון השלם של חיי אדם.
• הגמול האמיתי שמור למציאות שמעבר לעולם הזה.
• לעיתים טובה גשמית אינה בהכרח שכר, וקושי אינו בהכרח עונש.

הדברים מובאים כאן באופן כללי, ויש בהם עומק רב הראוי לעיון במקורות.

שכר ועונש ומידת הרחמים

חשוב להדגיש שמושג שכר ועונש ביהדות אינו עומד לבדו, אלא לצד מידת הרחמים והסליחה. היהדות מדגישה את כוחה של התשובה, היכולת של האדם לשוב מדרכו ולתקן. כך אין האדם נידון לעולם בשל טעויותיו, אלא ניתנת לו הזדמנות מתמדת לשנות ולהיטיב. השילוב בין דין לרחמים הוא מאפיין יסודי בתפיסת היחס שבין האדם לבוראו.

המשמעות המוסרית

האמונה בשכר ועונש נושאת עמה מסר מוסרי עמוק. היא מבטאת שהעולם אינו אדיש למעשי האדם, ושכל בחירה נושאת משקל. בכך היא מעוררת את האדם לאחריות, ומעניקה ערך גם למעשים קטנים שאיש אינו רואה. בה בעת, ההדגשה שעיקר הגמול שמור למקום אחר מסייעת לאדם שלא לעבוד את בוראו רק מתוך ציפייה לתגמול מיידי, אלא מתוך הכרה פנימית בערכו של הטוב. כך הופך מושג זה למקור של אחריות, ענווה ותקווה כאחד.