תשעה באב — חמשת העינויים ודיני הצום

תשעה באב הוא היום הקשה ביותר בלוח השנה היהודי, יום שבו חרבו שני בתי המקדש ואירעו צרות רבות לעם ישראל לאורך הדורות. בניגוד לצומות הקלים, תשעה באב הוא צום חמור הנמשך מן הערב ועד הלילה שלמחרת, ונוהגים בו חמשת העינויים כביום הכיפורים, אך מטעם אבלות ולא מטעם כפרה.

זמן הצום

תשעה באב מתחיל מן השקיעה של ליל הצום ונמשך עד צאת הכוכבים שלמחרת. בעניין מלאכה ביום זה, מן הדין מותרת, אך נהגו רבים להימנע ממלאכה שיש בה טרחה עד חצות היום, וכל מקום כמנהגו.

חמשת העינויים

בתשעה באב נוהגים חמשה איסורים, הם חמשת העינויים:

• איסור אכילה ושתייה.
• איסור רחיצה — אף בנטילת ידיים אין נוטלים אלא עד קשרי האצבעות לצורך מצווה או ניקיון.
• איסור סיכה לתענוג.
• איסור נעילת הסנדל — נעלי עור אסורות, ונועלים נעלים שאינן של עור.
• איסור תשמיש המיטה ושאר דיני אישות.

פרטי הרחיצה והנטילה

הרחיצה האסורה היא רחיצה של תענוג. רחיצה לצורך הסרת לכלוך ממש, או נטילת ידיים שחרית עד קשרי האצבעות, או נטילה לאחר שירותים — מותרת. כמו כן, מי שצריך לרחוץ ידיו לצורך הכנת אוכל לקטנים או לחולה, רוחץ כפי הצורך. אישה לצורך הכנת מאכל וכיוצא בזה — מותרת ברחיצה הנצרכת.

מי פטור מן הצום

חולה שיש בו סכנה — אסור לו לצום ומאכילים אותו. חולה שאין בו סכנה — בתשעה באב מחמירים יותר מבצומות הקלים, ויש בזה פרטי דינים. מעוברות ומיניקות חייבות בצום תשעה באב, אלא אם כן יש חשש לבריאותן, ואז שואלים חכם. יולדת בתוך שלושים יום ללידתה, וכן זקן תשוש — דינם מיוחד וצריך בירור.

הדרכה מעשית

עיקר היום הוא האבל על החורבן והגעגוע לבניין המקדש, ולכן יושבים על הקרקע, קוראים מגילת איכה ואומרים קינות. ראוי למעט בשיחה ובטיול, ולהרבות בהרהורי תשובה. כל ספק בעניין חיוב הצום מחמת בריאות מצריך שאלה דחופה, ואין להחמיר על חשבון הבריאות. למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.