תוספת תחנונים בחודש אלול — וידוי, תפילה בכוונה וריבוי בקשות

מימי קדם נהגו ישראל להרבות בתחנונים ובבקשות בחודש אלול ובימים הנוראים. תכלית התוספת היא לעורר את הלב לתשובה ולהכין את האדם לעמוד לפני בוראו ביום הדין. תוספת התחנונים אינה רק ריבוי מילים, אלא הוספה בכוונה, בחרטה ובהתבוננות פנימית.

מהות תוספת התחנונים

בכל ימות השנה מתפלל האדם את תפילותיו הקבועות, אך בחודש אלול נדרש האדם להוסיף ולהעמיק. הסליחות שמוסיפים בחודש זה הן עצמן תוספת תחנונים גדולה, ובהן וידויים, בקשות רחמים, ופיוטים המעוררים את הלב. מלבד זאת, ראוי שהאדם יוסיף בכוונת תפילתו הרגילה, וירבה בבקשות אישיות בעת התחנונים.

עניין הווידוי

הווידוי הוא יסוד התשובה, שכן עיקר מצוות התשובה כוללת וידוי בפה. הרמב"ם בהלכות תשובה מבאר שכל המצוות, כשעושה האדם תשובה, צריך להתוודות. נוסח הווידוי הבסיסי הוא ההודאה בחטא: "אנא ה', חטאתי עוויתי פשעתי לפניך", ופירוט החטאים בכלל. בסליחות נכלל הווידוי בנוסח "אשמנו בגדנו" וכדומה.

• חטא — בשגגה.
• עוון — במזיד.
• פשע — במרד ובהכעסה.

ראוי לאדם להתוודות מתוך חרטה אמיתית, ולא כאמירת מילים בעלמא. ככל שיתבונן בחטאיו ויצטער עליהם, כן תהיה תשובתו שלמה יותר.

תפילה בכוונה

עיקר התפילה היא הכוונה. אמרו חכמים שתפילה בלא כוונה כגוף בלא נשמה. בחודש אלול, כשהאדם עומד לפני ימי הדין, ראוי שיתפלל ביתר כוונה ובלב נשבר. הכוונה הבסיסית הנדרשת היא שיכוון פירוש המילים, וידע לפני מי הוא עומד. בפרט בברכת "השיבנו" ובברכת "סלח לנו" שבתפילת העמידה, יכוון האדם את לבו לבקשת התשובה והסליחה.

ריבוי בבקשות אישיות

בעת אמירת התחנונים, ובפרט בסיום תפילת העמידה ב"אלוקי נצור", רשאי אדם להוסיף בקשות אישיות כרצונו — על עצמו, על בני ביתו, ועל כלל ישראל. חודש אלול הוא עת רצון, ולכן ראוי להרבות בבקשות מתוך הלב. אדם המבקש על צרכיו ועל תיקון מידותיו בלשונו שלו, מעורר את הלב לתשובה אמיתית.

מנהגי חיזוק נוספים

מלבד הסליחות והתחנונים, נהגו ישראל בחודש אלול במנהגי חיזוק נוספים:

• אמירת מזמורי תהלים נוספים, ויש שנהגו לסיים את כל ספר תהלים בחודש זה.
• הרבות בלימוד ספרי מוסר המעוררים לתשובה.
• הקפדה יתרה על דקדוק המצוות ועל ההתרחקות מן העבירות.
• חיזוק במצוות שבין אדם לחברו ובבקשת מחילה מן הזולת.

איזון נכון בעבודת ה'

אף שמרבים בתחנונים ובבקשות, יש לשמור על איזון ולא להעמיס יותר מן היכולת. עדיף מעט בכוונה מהרבה בלא כוונה. כן יש להיזהר שלא תבוא תוספת התחנונים על חשבון תפילת הציבור או על חשבון לימוד התורה הקבוע. עיקר העבודה היא שהאדם יוסיף בכוונה ובהתעוררות הלב, ולא רק בכמות המילים.

תכלית כל תוספת התחנונים היא להביא את האדם לתשובה שלמה ולקרבת ה'. אדם המנצל את ימי אלול להוספה אמיתית בעבודת ה' — בווידוי, בתפילה ובבקשות — נכנס לימים הנוראים כשליבו ער ומוכן לעמוד לפני בוראו.

למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.