שעטנז בכובעים, גרביים ואביזרי לבוש

החשש לשעטנז אינו מצטמצם לחליפות ולמעילים בלבד. גם אביזרי לבוש שונים עלולים להכיל תערובת אסורה של צמר ופשתן. במאמר זה נסקור את החשש באביזרים נפוצים ואת הכללים החלים עליהם.

היסוד: "לא יעלה עליך"

איסור שעטנז חל על כל דבר הנלבש או המועלה על הגוף. לכן אין הבדל עקרוני בין בגד עליון לבין אביזר הנלבש על הגוף. כל פריט המכיל צמר ופשתן מחוברים, והעולה על גוף האדם דרך לבישה, נכלל באיסור. עם זאת, ישנם פרטים בהבחנה בין דבר שדרכו ללבישה לבין דבר שאינו נלבש כדרך הבגדים.

כובעים

כובעי צמר, ובמיוחד כובעים מהודרים, עלולים להכיל בד חיזוק או סרט פנימי מפשתן. הכובע נלבש על הראש, ולכן אם יש בו תערובת אסורה — יש בו חשש שעטנז. נהוג לבדוק כובעי צמר איכותיים, בעיקר כאשר יש בהם חלקי חיזוק או ריפוד פנימי.

עניבות

עניבות רבות עשויות משי או מחומרים אחרים, אך יש עניבות מצמר ויש בהן חיזוק פנימי. אם החיזוק עשוי פשתן והעניבה צמר — יש לדון בחשש. הואיל והעניבה נקשרת סביב הצוואר על גבי הבגד, יש לברר את דינה אצל מורה הוראה ולבדוק עניבות חשודות.

גרביים

• גרבי צמר חמים עלולים להכיל חוטי חיזוק באזור הבוהן והעקב.
• אם חוטי החיזוק מפשתן והגרב מצמר — יש מקום לחשש.
• גרביים מחומרים סינתטיים או מכותנה — אין בהם חשש.

צעיפים וכפפות

צעיפי צמר וכפפות צמר חמות הם פריטים נלבשים, ולכן אם יש בהם תערובת פשתן — חלים עליהם דיני שעטנז. צעיף הנכרך סביב הצוואר נחשב כדבר הנלבש. ראוי לבדוק צעיפים וכפפות מצמר איכותי שיש בהם חלקי גימור או חיזוק.

אביזרים שאינם נלבשים

חשוב להבחין בין דבר הנלבש על הגוף לבין דבר שאינו נלבש, כגון שמיכה או מפה. הפוסקים דנו בדיני שעטנז גם בדברים שאדם מתכסה בהם, ויש בזה פרטים. שמיכה שמתכסים בה דרך התחממות עשויה להיכנס לגדרי "העלאה על הגוף", ולכן יש לברר את דינה. לעומת זאת, מפה הפרוסה על שולחן אינה נלבשת ואין בה איסור שעטנז.

סיכום מעשי

כל אביזר לבוש מצמר שיש בו אפשרות לחיזוק או תפירת פשתן — ראוי לבדיקה. הכלל הוא שלא להקל ראש באביזרים קטנים, שכן גם בהם עלולה להסתתר תערובת אסורה. בכל ספק, יש להביא את האביזר למעבדת שעטנז ולשאול רב לגבי פריטים שאינם בגד מובהק.

למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.