
ביום שמחת תורה מסיימים את קריאת התורה ומתחילים אותה מחדש בשמחה גדולה. סקירת מהות היום והקפותיו.
שמחת תורה הוא יום השמחה שבו מסיימים את מחזור קריאת התורה השנתי בפרשת "וזאת הברכה", ומיד מתחילים אותו מחדש מ"בראשית". בארץ ישראל חל יום זה בשמיני עצרת עצמו, כ"ב בתשרי, ובחוץ לארץ למחרת, בכ"ג בתשרי. עניין היום ומנהגיו מבוארים בשולחן ערוך אורח חיים סימן תרסט ובמשנה ברורה שם.
השמחה בשמחת תורה היא שמחה של תורה: שמחים בסיום מחזור הקריאה ובזכות שזכינו לעסוק בתורה כל השנה, וכן בהתחלה מחדש. אין זו שמחה גשמית בלבד אלא שמחה רוחנית בעצם נתינת התורה לישראל. משום כך נהגו לרקוד עם ספרי התורה, לכבדם ולשמוח בהם, מתוך הכרה שהתורה היא חיינו ואורך ימינו.
ביום זה קוראים את פרשת "וזאת הברכה" עד סופה, ומסיימים את חמשת חומשי תורה. מיד לאחר מכן מוציאים ספר תורה נוסף וקוראים בו את תחילת "בראשית", להראות שאין אנו פוסקים מן התורה לעולם — תכף שסיימנו, חזרנו והתחלנו. רעיון זה מבטא את הנצחיות של לימוד התורה ואת חיבת ישראל אליה.
נהוג לכבד את העולה לתורה בסיום בכינוי "חתן תורה", ואת העולה להתחלת בראשית בכינוי "חתן בראשית". כיבודים אלו נחשבים מכובדים מאוד, ונהגו בקהילות שונות לכבד בהם תלמידי חכמים או אנשים נכבדים, כל קהילה כמנהגה.
מנהג נפוץ הוא שביום שמחת תורה עולים כל הגברים שבקהל לתורה, ואף קוראים את אותה פרשה כמה פעמים כדי שכולם יזכו לעלות. בקהילות רבות נהגו גם בעליית "כל הנערים", שבה הקטנים עולים יחד עם מבוגר המברך עמם. מנהגים אלו מבטאים את השתתפות כל הציבור בשמחת התורה.
פרטי המנהגים — כמה פעמים קוראים, כיצד מחלקים את העליות, וסדר ההקפות — משתנים מקהילה לקהילה. הכלל המנחה הוא לשמור על כבוד הקריאה ועל סדר נאות, גם בתוך ריבוי השמחה.
עיקר ביטוי השמחה הוא בהקפות: מוציאים את כל ספרי התורה מן ההיכל, ומקיפים את הבימה בשירה ובריקוד שבע הקפות. נהוג לעשות הקפות גם בלילה וגם ביום. בכל הקפה אומרים פסוקים ובקשות, ובין ההקפות שרים ורוקדים עם הספרים. ההקפות הן הלב של שמחת תורה, ובהן מתאחד הציבור סביב התורה בשמחה גלויה.
בתוך כל השמחה יש להקפיד על כבוד ספרי התורה: לאחזם כראוי, להיזהר מנפילה חלילה, ולשמור על צניעות וסדר. השמחה האמיתית של תורה היא זו המכבדת את התורה ואת לומדיה, ומתוך כך זוכים לשמחה שלמה.
למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.
תשובהיום הכיפורים הוא יום הסליחה והכפרה. מה כוחו של היום, ומה תפקיד התשובה והווידוי?
מערכת להתענג · 29.06.26 · 2 ד׳
מועדיםבי״ג באדר מתענים זכר לצום שגזרו מרדכי ואסתר — יום של תפילה, אחדות ותשובה שקודם לשמחת הפורים.
מערכת להתענג · 29.06.26 · 4 ד׳
מועדיםהיום שבו הניח נבוכדנצר את המצור על ירושלים — צום, חשבון נפש והזכרון שכל חורבן מתחיל מרחוק.
מערכת להתענג · 29.06.26 · 4 ד׳
מועדיםצום גדליה, בג׳ בתשרי, מציין את רצח גדליהו בן אחיקם וכיבוי גחלת האחרונה של היישוב היהודי בארץ אחרי חורבן הבית הראשון. משמעותו והלכותיו.
מערכת להתענג · 29.06.26 · 3 ד׳
הלכה
הלכה
הלכהכל מה שצריך לדעת על חנוכה: נס פך השמן ונצחון החשמונאים, מתי ואיפה מדליקים, כמה נרות, הברכות, הדלקה בערב שבת, הלל ועל הניסים — על פי השולחן ערוך והפוסקים.
מערכת להתענג · 06.10.26 · 9 ד׳
מבזק
מבזק
ארץ ישראל