שחיטת העוף: מה ההבדל בין שחיטת בהמה לשחיטת עוף

שחיטת העוף דומה בעיקרה לשחיטת הבהמה, אך יש בה כמה הבדלים מהותיים. העוף נכלל בחיוב השחיטה ככל בהמה וחיה טהורים, וגם בו נוהגים חמשת ההלכות (שהייה, דרסה, חלדה, הגרמה, עיקור) ובדיקת הסכין. עיקרי הדינים מבוארים בשולחן ערוך יורה דעה.

מספר הסימנים בעוף

ההבדל הבולט: בבהמה צריך לחתוך את שני הסימנים (קנה ווושט), ואילו בעוף די מן הדין בחיתוך רוב אחד מהם. ואף על פי כן נהגו לכתחילה לשחוט את שני הסימנים בעוף כבבהמה, כדי לצאת ידי כל השיטות. אם בדיעבד נחתך רוב אחד מן הסימנים בלבד — יש לדון בכך, ולמעשה נוהגים להחמיר לכתחילה בשני סימנים.

מקום השחיטה בעוף

גם בעוף יש מקום מוגדר לשחיטה בצוואר, ויש להיזהר מהגרמה — שחיטה מחוץ למקום הכשר. צוואר העוף דק וארוך, ולכן הזהירות מדרסה וחלדה גדולה אף יותר, שכן בסכין שאינה חדה דיה קל לקרוע במקום לחתוך.

• הסכין לעוף קטנה ודקה יותר, אך גם בה צריך אורך מספיק להולכה והבאה.
• בדיקת הסכין נוהגת בעוף ככל בהמה — לפני ואחרי.
• צריך מתיחת הצוואר והעמדה נכונה למניעת חלדה.

מצוות כיסוי הדם

הבדל חשוב נוסף: בשחיטת עוף וחיה (אך לא בהמה) יש מצוות כיסוי הדם. נאמר בתורה "ושפך את דמו וכסהו בעפר". לאחר השחיטה מכסים את הדם בעפר או בחומר הראוי לכך, ומברכים "אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על כיסוי הדם".

פרטי המצווה:

• מכסים בעפר, באפר, בנסורת או בחומר דק אחר הראוי לכיסוי וגידול בו צמחים.
• מכסים מלמטה ומלמעלה — נותן עפר תחילה, שוחט עליו, ומכסה את הדם בעפר נוסף.
• הכיסוי נעשה ביד ולא ברגל, דרך כבוד למצווה.

מצוות כיסוי הדם נוהגת רק בחיה ובעוף, מפני שבבהמה הקריבו את הדם על המזבח בזמן המקדש, ולא נהגו בו כיסוי.

בדיקת העוף

בעוף אין נוהגים לבדוק את הריאה כדרך שבודקים בבהמה, מפני שטריפות העוף אינן מצויות כל כך. בודקים את העוף רק אם נראתה בו ריעותא — כגון חבלה, שינוי צבע, או סימן של מחלה. אם העוף נראה בריא ושלם, אין צורך בבדיקה פנימית מיוחדת מעבר לשחיטה.

עם זאת, נוהגים להוציא ולבדוק שלא נמצאה מחט או דבר חד בקיבה ("מחט בעובי בית הכוסות" שייך בבהמה), ובמקרי ספק שואלים רב.

הכשרת הבשר

לאחר השחיטה והכיסוי, גם בשר העוף טעון הכשרה להוצאת הדם — מליחה והדחה כדין — קודם הבישול, ככל בשר. דיני המליחה הם פרק בפני עצמו.

נמצא ששחיטת העוף, אף שעיקרה כשחיטת בהמה, נבדלת בכמה דברים: די ברוב סימן אחד מן הדין, ומתווספת בה מצוות כיסוי הדם. הכל צריך להיעשות בידי שוחט מומחה ומוסמך.

הדברים נכתבו לבירור כללי בלבד. למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.