ספיחין ושמור ונעבד — דין פירות שגדלו באיסור

נוסף על דיני קדושת הפירות, יש דינים מיוחדים בפירות שגידולם או טיפולם נעשו שלא כדין. עיקרי הדינים הם שלושה: ספיחין, שמור, ונעבד. הכרת דינים אלו חשובה במיוחד בימינו לעניין כשרות התוצרת.

דין ספיחין

ספיחין הם צמחים הגדלים מאליהם מן הזרעים שנשרו בקרקע מן השנה הקודמת, ללא זריעה בידי אדם. מן התורה אין בהם איסור אכילה — אדרבה, התורה הקפידה שלא לקצרם כדרך הקוצרים, אך מותרים הם בלקיטה לאכילה. אולם חכמים גזרו על ספיחין שלא ייאכלו, מחשש שמא יזרעו בני אדם בסתר ויאמרו שספיחין הם.

• ספיחין — צמחים שעלו מאליהם, ואסרום חכמים מחשש זריעה בסתר.
• גזירת ספיחין נאמרה בעיקר בירקות ובתבואה.
• פירות האילן אינם בכלל גזירת ספיחין.

היקף גזירת ספיחין

גזירת ספיחין נאמרה בעיקר על ירקות וקטניות הגדלים מזרע. פירות האילן אינם בכלל הגזירה, שכן אין דרך לזורעם בשנה אחת ולגדלם, ולכן הם מותרים אף שעלו בשביעית. כן יש מינים שאינם בכלל הגזירה מטעמים שונים. בזמן הזה, פירות הגדלים אצל יהודי שלא בהיתר עלולים להיות אסורים משום ספיחין.

דין שמור ונעבד

"שמור" הוא פרי שבעליו שמרו עליו ולא הפקירוהו כדין, אלא נהגו בו כברכוש פרטי. "נעבד" הוא פרי שגדל על ידי עבודת קרקע שנעשתה באיסור בשנה השביעית. נחלקו הראשונים אם פירות שמור ונעבד נאסרים באכילה. יש מן הראשונים שאסרום, ויש שהתירום באכילה אף שנעשה בהם איסור. להלכה יש בזה דעות שונות.

ההשלכה המעשית בזמן הזה

דינים אלו הם לב הדיון בכשרות התוצרת בשנת השמיטה. תוצרת הגדלה בשדות יהודים שלא נשמרו דיני שמיטה עלולה להיות כרוכה בחשש ספיחין, שמור ונעבד. מטעם זה נוצרו מערכות שונות להבטחת כשרות התוצרת — אוצר בית דין, יבול נכרי, וגידול במצעים מנותקים — שכל אחת מהן מתמודדת עם חששות אלו בדרכה.

הבדלי הקהילות

בעניינים אלו יש הבדלי מנהג בין הקהילות והפוסקים. יש המחמירים שלא לאכול תוצרת שיש בה חשש שמור ונעבד, ויש המקילים בצירוף הדעות שאינם נאסרים באכילה. כן יש הבדל בגישה לעניין היתר המכירה ולעניין סמכות אוצר בית דין. כל קהילה נוהגת לפי הוראת רבותיה.

סיכום מעשי

דיני ספיחין, שמור ונעבד הם מן הדינים המורכבים ביותר בהלכות שמיטה, והם נוגעים בפועל לכל קונה תוצרת בשנת השמיטה. מאחר שיש בהם מחלוקות ראשונים והבדלי מנהג בין הקהילות, אין להכריע בהם מדעת עצמו, ובפרט לעניין כשרות מעשית. בכל שאלה על כשרות תוצרת שביעית, למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.