עיקור הסימנים ושיעור רוב הקנה והוושט בשחיטה

החמישי מחמשת ההלכות הפוסלות הוא "עיקור". עניינו שהסימנים — הקנה והוושט — נעקרו ממקום חיבורם ונשמטו, כך שלא נחתכו בשחיטה אלא נתלשו. דין זה, יחד עם דיני שיעור החיתוך הנדרש, מבואר בשולחן ערוך יורה דעה בסימנים כ"ד וכ"א.

הקנה והוושט

שני הסימנים הנשחטים הם:

• הקנה — קנה הנשימה, צינור קשיח העשוי טבעות, שדרכו עובר האוויר לריאה.
• הוושט — צינור המזון הרך, שדרכו עובר המאכל לקיבה. לוושט שתי דפנות (עור פנימי אדום ועור חיצוני לבן).

בבהמה ובחיה צריך לחתוך את שני הסימנים. בעוף די בחיתוך אחד מהם לפי עיקר הדין, אך נהגו לכתחילה לשחוט את שניהם. ובכל מקרה צריך שהחיתוך יהיה במקום הכשר ובצורה הכשרה.

שיעור החיתוך

השיעור הוא חיתוך "רוב" הסימן — דהיינו יותר ממחציתו. בבהמה צריך רוב שני הסימנים. "רוב" אינו מחצה בדיוק אלא רוב גמור, ולכן השוחטים מהדרים לחתוך את הסימנים כמעט בשלמות כדי שלא ייכנסו לספק.

• בבהמה — רוב שני הסימנים (רוב הקנה ורוב הוושט).
• בעוף — רוב אחד מהם מספיק לעיקר הדין, ונהגו רוב שניהם.

אם נחתך פחות מרוב — אין זו שחיטה, והבהמה נבלה. לכן ההקפדה על השיעור היא מעיקרי השחיטה.

מהו עיקור הפוסל

עיקור פירושו שהסימן נשמט ונעקר ממקומו במקום להיחתך. הדבר קורה כשהסכין פגומה או כשנעשתה השחיטה בכוח ובאי-זהירות, והסימן "קפץ" ממקומו במקום להיחתך בנחת. כשהסימן נעקר, אין כאן חיתוך אלא תלישה, והשחיטה פסולה.

עיקור עלול לבוא גם מחמת חולשת חיבור הסימנים, ולכן בודקים לאחר השחיטה שהסימנים נחתכו כראוי ולא נעקרו. אם נמצא שאחד הסימנים נשמט בלא חיתוך — הבהמה נאסרת.

בדיקת הסימנים לאחר השחיטה

אחר השחיטה נהגו לבדוק שהסימנים נחתכו כשורה — שרוב הקנה ורוב הוושט אכן נחתכו, ושלא נעקרו. בדיקה זו, יחד עם בדיקת הסכין שלאחר השחיטה, משלימה את הוודאות שהשחיטה הייתה כשרה.

במיוחד צריך להיזהר בוושט, שהוא רך ונסתר תחת הקנה, שמא לא נחתך בו הרוב הנדרש. השוחט המיומן מרגיש את חיתוך שני הסימנים תוך כדי מעשה השחיטה.

הלכת עיקור ושיעור הסימנים מבהירה שעיקר השחיטה הוא חיתוך ממשי ושלם של צינורות החיים, בנחת ובדיוק, באופן שאין בו תלישה או חיתוך חסר.

הדברים נכתבו לבירור כללי בלבד. למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.