עדות קרובים — גדרי הקרבה הפוסלת לעדות

אחד מפסולי העדות המרכזיים הוא פסול הקרובים. קרוב משפחה אינו יכול להעיד לבעל דין שהוא קרובו, ואף לא יחד עם קרובו בכת אחת. דין זה הוא גזרת הכתוב, ויש לו פרטים רבים בהגדרת הקרבה הפוסלת. הדברים מבוארים בשולחן ערוך חושן משפט (סימן לג) ובדברי הרמב"ם והטור.

גזרת הכתוב

פסול הקרובים אינו מבוסס על חשש שהקרוב ישקר מחמת אהבתו, אלא הוא גזרת הכתוב. ראיה לכך: אף קרוב השונא את קרובו פסול להעיד לו, ואף קרוב פסול להעיד לחובת קרובו ולא רק לזכותו. נמצא שהפסול הוא עצמי ואינו תלוי ביחסי הקרבה בפועל.

מי נחשב קרוב

הקרבה הפוסלת כוללת קרובים מצד האב ומצד האם, וכן קרבה הנוצרת על ידי נישואין. בכלל זה:

• אב ובנו, וכן אחים זה לזה.
• קרובים בדרגת דוד ואחיין לפי הכללים.
• קרבה הנוצרת מחמת נישואין, כגון חתן וחותן.

הגדרת המדרגות המדויקות — ראשון בראשון, ראשון בשני, ושני בשני — מפורטת בפוסקים, ויש בה דקויות רבות. כל מדרגה נדונה לגופה אם היא פוסלת.

קרבה מחמת נישואין

נישואין יוצרים קרבה הפוסלת לעדות. בעל ואשתו נחשבים 'כגוף אחד' לעניין זה, ולכן קרובי האישה נעשים קרובים גם לבעל. דין זה מרחיב את מעגל הקרובים הפסולים, ויש בו פרטים בהגדרת מי נכלל ומי לא.

מה קורה כשנמצא קרוב בכת

אם בכת של עדים נמצא אחד מהם קרוב, יש לכך השלכה חמורה: לפי הכללים, נמצא קרוב או פסול אחד בכת — עלולה כל העדות להתבטל. זהו חידוש גדול, ויש בו תנאים: למשל, שהקרוב התכוון להעיד ולא רק עמד שם. הפרטים מבוארים בפוסקים, ויש בהם מחלוקות.

קרבה שפסקה

יש דיון בפוסקים בשאלת קרבה שפסקה — למשל קרבה שהיתה מחמת נישואין שפקעו. האם הפסול נמשך או בטל. הדבר תלוי בסוג הקרבה ובנסיבות, ואין להסיק מסקנה כללית.

חשיבות הדיוק

פסול קרובים הוא מן הדינים שטעות בהם עלולה לפסול עדות כשרה או להכשיר עדות פסולה. בית דין הבא לקבל עדות בודק תחילה את קרבת העדים זה לזה ולבעלי הדין. אדם שאינו בקי בגדרי הקרבה אינו יכול להכריע אם פלוני כשר להעיד במקרה מסוים. כמו כן יש פרטים שבהם נחלקו פוסקי אשכנז וספרד.

למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.