סדר העליות לתורה: כהן, לוי וישראל ומספר הקרואים בכל יום

קריאת התורה בציבור היא מן התקנות הקדומות, ומיוחס למשה רבנו ולעזרא הסופר תיקון הקריאה בימים מסוימים. מתוך כבוד התורה תיקנו חכמים שהקריאה תיעשה על ידי קריאת אנשים העולים לתורה, וקבעו סדר מדויק מי קודם למי וכמה עולים בכל יום. ידיעת סדר זה חשובה הן לגבאים והן לכל מתפלל, כדי שלא תיגרם תקלה ובלבול בעת הקריאה.

קדימת הכהן והלוי

על פי הדין, כהן עולה ראשון לתורה, ואחריו לוי, ואחר כך ישראל. מקור הדבר הוא בכבוד שחלקה התורה לכהנים, ובדרשת חכמים על הפסוק "וקדשתו" — לפתוח ראשון בכל דבר שבקדושה. סדר זה נועד גם למנוע מחלוקת, שאם לא היה סדר קבוע היו אנשים מתחרים על הקדימה. לכן אף אם יש בבית הכנסת חכם גדול שאינו כהן, הכהן קודם לו לעלייה ראשונה.

אם אין כהן בבית הכנסת, עולה ישראל במקומו לעלייה הראשונה, ולפי הנהוג מכריזים על כך כדי שלא ייראה כאילו יש כהן שנפסל. כשאין לוי, נהוג שאותו כהן שעלה ראשון חוזר ועולה גם לעלייה השנייה, ויש בזה פרטי דינים.

מספר העולים בכל יום

חכמים קבעו מספר עולים שונה לפי מעלת היום וקדושתו:

• בימי שני וחמישי, ובמנחה של שבת — שלושה עולים.
• בראש חודש ובחול המועד — ארבעה עולים.
• ביום טוב — חמישה עולים.
• ביום הכיפורים — שישה עולים.
• בשבת — שבעה עולים, והוא המספר הגדול ביותר.

מספרים אלו הם מספר המינימום, ובשבת וביום טוב נהוג להוסיף עולים על המספר היסודי לפי המנהגים, ויש בזה הבדלים בין הקהילות.

המפטיר וההפטרה

בשבתות, במועדים ובתעניות מסוימות מוסיפים עולה נוסף הקורא בתורה ולאחר מכן קורא בנביא — הוא המפטיר. בשבת רגילה המפטיר קורא שוב מסוף הפרשה או חוזר על מה שנקרא, שכן אין מוסיפים על שבעה אלא לאחר אמירת חצי קדיש, ויש בזה פרטים לפי המנהג. קריאת ההפטרה אף היא מתקנת חכמים, ויש לה ברכות מיוחדות לפניה ולאחריה.

זהירות בכבוד התורה

בעת חלוקת העליות על הגבאי לנהוג בחכמה ובכבוד, ולתת את הדעת על כיבוד תלמידי חכמים, אבלים, חתנים ובעלי שמחה לפי המנהגים המקובלים בכל קהילה. ראוי שהעולה ידע מראש מתי הוא נקרא, וימהר לעלות שלא להטריח את הציבור. כל אלו הם פרטים שיש בהם הבדלי מנהגים רבים, ולכן למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.