מנהגי האבלות בימי ספירת העומר — תספורת, נישואין ושמיעת שירה

בימי ספירת העומר נהגו ישראל מנהגי אבלות מסוימים, וזאת זכר לפטירתם של עשרים וארבעה אלף תלמידי רבי עקיבא שמתו בתקופה זו, על שלא נהגו כבוד זה בזה. מנהגי האבלות אינם דין אבלות גמור כאבל על מת, אלא מנהג שנהגו בו לזכר אותו אסון, ולכן יש בו חילוקי מנהגים בין הקהילות.

היקף ימי האבלות

נחלקו המנהגים מתי בדיוק נוהגים את האבלות. יש הנוהגים מתחילת הספירה ועד שלושים ושלושה בעומר, ויש הנוהגים מראש חודש אייר ואילך, ויש מנהגים אחרים. הטעם להבדלים הוא בשאלה באילו ימים מתו התלמידים. כל אדם ינהג כמנהג קהילתו ואבותיו, ואין לשנות ממנהג למנהג בלא היתר.

• מנהג נפוץ באשכנז: אבלות מתחילת הספירה עד ל"ג בעומר.
• מנהג נפוץ בספרד ובעדות המזרח: אבלות עד אור ליום שלושים וארבעה לעומר.
• יש קהילות הנוהגות אבלות בעיקר בימי ספירה שבחודש אייר.

איסור נישואין

בימי האבלות נהגו שלא לערוך נישואין, משום שאין נושאים אישה בימי צער. עם זאת, אירוסין וכתיבת תנאים מותרים, ואף יש מקילים לעשות סעודה קטנה לרגל האירוסין בלא ריקודים ומחולות. ביום ל"ג בעומר עצמו מקילים רבים לערוך נישואין, וכן בימים שאינם בכלל מנהג האבלות של אותה קהילה.

תספורת וגילוח

נהגו שלא להסתפר ושלא להתגלח בימי האבלות. ביום ל"ג בעומר רבים מתירים תספורת, ויש מקומות שנהגו להקל גם בערב שבת שבתוך ימי הספירה לכבוד שבת. לעניין מי שמסתפר לצורך פרנסה או לצרכים מיוחדים, וכן בעניין ברית מילה שבה מקילים לבעלי הברית, יש בזה פרטי דינים ומנהגים.

שמיעת שירה וריקודים

נהגו להימנע מריקודים ומחולות ומשמיעת כלי זמר לשם שמחה בימי הספירה. בעניין שמיעת מוזיקה מוקלטת בזמננו נחלקו הפוסקים בני דורנו, ויש המחמירים כבכלי זמר ממש, ויש המקילים בשירה שאינה לשם ריקוד ושמחה יתרה. ראוי לכל אדם לברר את מנהג רבותיו בזה.

הדרכה מעשית

היסוד הפנימי של ימים אלו הוא תיקון המידות ועבודת בין אדם לחברו, שהרי תלמידי רבי עקיבא נענשו על חוסר כבוד הדדי. לכן ראוי להשתמש בימים אלו לחיזוק האהבה והאחווה. שאלות פרטיות, כגון נישואין שנקבעו, תספורת לצורך, או אירוע משפחתי בימי הספירה, מצריכות בירור הלכתי לפי המנהג. למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.