מלאכת מכבה בשבת — מתי הכיבוי אסור מן התורה

מלאכת מכבה היא אחת מל"ט אבות המלאכות, והיא ההיפך ממלאכת מבעיר. שורשה במשכן היה בכיבוי האש לאחר עשיית הפחמים, שכן היו צריכים לכבות את האש בעת הראויה כדי לקבל פחמים ראויים למלאכת הצורפים. מכאן למדו שהכיבוי לצורך הוא מלאכה האסורה מן התורה.

כיבוי הצריך לגופו

כלל גדול נאמר בהלכות שבת: יש מלאכות שחיובן תלוי בשאלה האם הן "צריכות לגופן". במלאכת מכבה, הכיבוי האסור מן התורה לרוב השיטות הוא הכיבוי שנעשה לצורך תכלית הכיבוי עצמו — כגון המכבה גחלת כדי לעשות ממנה פחם. לעומת זאת, כיבוי שאינו אלא כדי להציל מן הדליקה, נחלקו בו הראשונים האם הוא אסור מן התורה או מדרבנן.

• כיבוי כדי לייצר פחם — אסור מן התורה לכל הדעות.
• כיבוי כדי לחסוך בדלק או שמן — נחלקו בו הפוסקים.
• כיבוי סתם להפסקת האש — לרבים מן הראשונים אסור מדרבנן בלבד מצד מלאכה שאינה צריכה לגופה.

דליקה בשבת

חכמים אסרו לכבות דליקה רגילה בשבת, ואף גזרו שלא יציל אדם אלא מזון ובגדים מועטים, כדי שלא יבוא לכבות מתוך בהלה. עם זאת, כל זה כאשר אין סכנת נפשות. אם יש חשש לחיי אדם — כגון שאש מתפשטת לבית מגורים — הרי זה פיקוח נפש, ומצווה לכבות במהירות ובלא היסוס, וכל המקדים לכבות במקום סכנה הרי זה משובח.

גרם כיבוי

הפוסקים דנו האם מותר לגרום לכיבוי בדרך עקיפה. כך למשל התירו במקרים מסוימים להניח כלי מלא מים בנתיב האש כדי שכשתגיע אליו האש יישבר הכלי והמים יכבו — וזהו גרמא. דיני גרמא בכיבוי הם בסיס חשוב לדיונים רבים בענייני שבת, אך אין להשתמש בהם כהיתר גורף.

כיבוי נר וחשש הנאה

אחד הטעמים המרכזיים שבגללם אסור לכבות נר בשבת הוא שהמכבה ממעט בשמן או בפתילה, וגורם בכך לחיסכון לעתיד — וזו תועלת הנחשבת כצורך. מטעם זה גם המנמיך אש של גז עובר על מלאכת מכבה, שהרי הוא מקטין את הלהבה.

חשוב להדגיש כי גם במקום שהכיבוי אסור רק מדרבנן, אין בכך היתר, שכן איסורי דרבנן בשבת חמורים ויש להיזהר בהם כבאיסורי תורה. ההבחנה בין דאורייתא לדרבנן נוגעת בעיקר לשאלות של אמירה לגוי, ספק, וצרכים מיוחדים, שבהם יש מקום להקל יותר באיסור דרבנן.

בימינו רבות מן השאלות סביב כיבוי מכשירי חשמל נסמכות על הבנת מלאכת מכבה. כאשר אין במכשיר אש או גחלת ממש, יש מן הפוסקים שדנו אם יש בכיבויו איסור מבעיר ומכבה כלל, או שמא איסור אחר. נושאים אלו עדינים ומחייבים בירור.

למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.