מלאכת מבעיר ומכבה: אש, חשמל וחום בשבת בפשטות

שתיים מן המלאכות הנוגעות לחיי הבית הן "מבעיר" — יצירת אש או הגברתה, ו"מכבה" — כיבוי אש. מלאכות אלו היו במשכן (לצורך בישול סממנים ועוד), והן עומדות ביסוד רבים מן הדינים המעשיים של השבת בימינו, כיוון שחיינו מלאים בהפעלה וכיבוי של מכשירים, אורות ומקורות חום.

הרעיון של מבעיר ומכבה

הבערה היא הולדת אש או הגדלתה, וכיבוי הוא ביטולה. מתוך כך, פעולות הקשורות בהדלקת אש ממש — כגון הדלקת גפרור או הגברת להבה — אסורות מן התורה. כיבוי אש, אף הוא נכלל במלאכה, ויש בו פרטים לפי המצב והתכלית. אלו יסודות שעליהם נשענים דיני המטבח, התאורה והחימום בשבת.

חשמל בימינו

בעניין החשמל נכתב רבות, וההכרעה הרווחת היא להחמיר בהפעלת מכשירים חשמליים בשבת, מטעמים שונים שנדונו בפוסקים. בפועל אנו נמנעים מהדלקה וכיבוי של אורות ומכשירים, ונעזרים בהכנות מראש. אין כאן המקום להכריע בפרטי הטעמים, אך התוצאה המעשית ברורה ומקובלת: אין מפעילים ואין מכבים חשמל בשבת.

היערכות מראש

כיוון שמדובר במלאכות הנוגעות לכל פינה בבית, ההכנה מערב שבת היא המפתח לשבת רגועה:

• תאורה: לכוון מראש אילו אורות יישארו דולקים ואילו כבויים, ולהיעזר בשעון שבת כשצריך.
• מקורות חום למאכל: להכין פלטה או מקור חום מערב שבת, באופן שאינו כרוך בהדלקה או כיבוי בשבת.
• מכשירים: לכבות מבעוד מועד מכשירים שעלולים להפעיל תאורה או צליל למגע.

טעויות נפוצות ופתרונן

תקלות שכיחות הן מתג שנשכח, נורת מקרר הנדלקת בפתיחה, או מכשיר המגיב למגע. את רובן אפשר למנוע בבדיקה קצרה לפני השבת ובשימוש באמצעים מותאמים. ככל שמכינים יותר מראש, כך פוחת הצורך להתלבט בשבת עצמה, והיום מתנהל בשלווה.

מלאכות מבעיר ומכבה, ובמיוחד יישומן בחשמל ובמכשירים מודרניים, כוללות פרטים רבים ומכשירים מתחדשים. לכן בכל ספק מעשי, ובמיוחד בענייני מכשירים חדשים ורפואה, יש לברר את ההלכה.

למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.