מי החייב בקריאת שמע ומי הפטור — נשים, קטנים ואנוסים

קריאת שמע היא מצוות עשה שהזמן גרמא — מצוותה תלויה בזמנים קבועים (בוקר וערב). מטעם זה יש בה חילוקי חיוב בין סוגי האנשים. במאמר זה נברר מי חייב ומי פטור, ומהם הדינים בשעת הדחק.

חיוב האנשים

כל איש מישראל מבן שלוש עשרה ויום אחד חייב בקריאת שמע פעמיים בכל יום — שחרית וערבית — בזמנה. חיוב זה הוא מן החמורים, שכן הוא קבלת עול מלכות שמים, והוא נוהג בכל יום בלא הפסק, ואין פוטרים ממנו אלא במקרי אונס מבוררים.

• גבר מגיל מצוות חייב שחרית וערבית.
• החיוב נוהג בכל יום, אף בשבתות ובמועדים.
• הוא מן המצוות החמורות — קבלת עול מלכות שמים.

פטור הנשים

נשים פטורות מקריאת שמע, מפני שהיא מצוות עשה שהזמן גרמא, וכלל בידינו שנשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמא. עם זאת, ראוי שתקבלנה עליהן עול מלכות שמים, ולכן נהגו נשים לומר לפחות את הפסוק הראשון. אם רוצה אישה לקרוא את כל קריאת שמע — רשאית, ואינה מברכת ברכותיה לפי מקצת המנהגים, ולפי אחרים מברכת. כל אחת תנהג כמנהג עדתה.

הטעם שראוי לאישה לקבל עול מלכות שמים אף שפטורה מעיקר המצווה, הוא שקבלת מלכות ה' שייכת בכל אדם, וגם מי שפטור מן הקריאה הפורמלית ראוי לו להמליך את בוראו.

חינוך הקטנים

קטן שהגיע לחינוך — דהיינו שמבין למי מתפללים — אביו חייב לחנכו בקריאת שמע, להרגילו לקרות עמו את הפסוק הראשון לכל הפחות, ולהדריכו בכוונה ובדקדוק. חינוך זה מכין את הילד לכשיגדל ויתחייב במצווה מן הדין.

• קטן שהגיע לחינוך — מצווה לחנכו בקריאת שמע.
• מלמדים אותו לפחות פסוק ראשון בכוונה.
• חיוב החינוך מוטל על האב.

העוסק במצווה והאבל

העוסק במצווה פטור מן המצווה — לכן מי שעוסק בצרכי מת או במצווה שאינה יכולה להיעשות על ידי אחרים, ופנוי לבו אינו בקריאה, יש לו דין מיוחד. וכן אבל ביום קבורת מתו (אונן) — פטור מקריאת שמע ומן התפילה, מפני שטרוד בכבוד המת. לאחר הקבורה חוזר לחיובו.

החתן בליל כניסתו לחופה — נחלקו הראשונים אם פטור מקריאת שמע מפני טרדתו, ולמעשה בזמננו נהגו שחייב, מפני שאין טרדתנו כטרדתם של הראשונים, ויכול לכוון.

אנוס ושוכח

מי שהיה אנוס ולא קרא בזמנה — אם עדיין בזמן בדיעבד, קורא; ואם עבר הזמן, אינו משלים את קריאת שמע בתפילה אחרת, אך מקבל עליו עול מלכות שמים בכל עת. השוכח ולא קרא — כנ"ל, לפי הזמן שבו נזכר.

הכלל העולה: החיוב הוא על האיש הבריא בזמנה, ויש פטורים מטעמי זמן, מצב או טרדה. בכל מקרה של ספק יש לברר את הדין הפרטי. למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.