תפילת שחרית כנגד תמיד של שחר — זמנה ומשמעותה

תפילת שחרית היא הראשונה שבתפילות היום, והיא נתקנה כנגד תמיד של שחר שהיה הקרבן הראשון הקרב במקדש בכל בוקר. הבנת ההקבלה הזו מאירה הן את זמני התפילה והן את משמעותה הפנימית. במאמר זה נעמוד על יסוד תקנת שחרית, על זמניה הנגזרים מזמן הקרבת התמיד, ועל כמה מן ההלכות הנובעות מכך.

תמיד של שחר במקדש

בכל בוקר במקדש היו פותחים את עבודת היום בהקרבת כבש לתמיד של שחר. עם עלות השחר היו בודקים שהאיר פני המזרח, שוחטים את הכבש, וזורקים את דמו על המזבח. קרבן זה היה הראשון, ואסור היה להקריב שום קרבן אחר לפניו — "השכם והקרב" — שתמיד של שחר קודם לכל הקרבנות. כנגד עבודה זו תיקנו אנשי כנסת הגדולה את תפילת שחרית.

זמן שחרית הנגזר מן הקרבן

• זמן עיקרי של שחרית הוא מהנץ החמה, וכמו שלכתחילה היו ממתינים בקרבן עד שיאיר פני המזרח כראוי.
• בדיעבד ובשעת הדחק אפשר להתפלל משעלה עמוד השחר, כשם שבדיעבד הקרבן כשר משעלות השחר.
• סוף זמן תפילת שחרית הוא עד סוף ארבע שעות זמניות, כנגד זמן הקרבת התמיד שהיה עד סוף ארבע שעות.
• אם עבר ולא התפלל עד סוף ארבע שעות, נחלקו אם יש לו תשלומין בזמן מסוים, ופרטי הדבר מבוארים בפוסקים.

נמצא שהמסגרת המדויקת של זמן שחרית — תחילתה וסופה — לקוחה כולה מדיני זמן הקרבת התמיד.

קריאת שמע וברכותיה

אף שתפילת שחרית עצמה כנגד התמיד, סדר התפילה כולל לפניה את פסוקי דזמרא, ברכות קריאת שמע וקריאת שמע. זמן קריאת שמע של שחרית קודם, והוא עד סוף שלוש שעות, וזמן התפילה עד סוף ארבע שעות. ראוי לסדר את התפילה כך שיספיק לקרוא שמע בזמנה ולהתפלל עמידה בזמנה.

כוונת העומד בתפילה

מאחר שהתפילה במקום הקרבן, ראוי למתפלל לעמוד באימה ויראה כעובד הניצב לפני המלך. בשולחן ערוך (אורח חיים סימן צח) מבואר שיכוון המתפלל את ליבו לפירוש המילים ויסיר כל המחשבות הטורדות. הבנה זו, שהתפילה ממלאת מקום עבודת המקדש, מוסיפה רובד של רצינות וקדושה לעמידה לפני ה' בכל בוקר.

הקדמת התמיד והשלכותיה לסדר היום

• כשם שאסור היה לטעום קודם הקרבת התמיד, כך אסרו חכמים לאדם לעסוק במלאכתו או לאכול קודם תפילת שחרית.
• איסור אכילה קודם התפילה נלמד מן הכתוב "לא תאכלו על הדם", ודרשו: לא תאכלו קודם שתתפללו על דמכם.
• פרטי האיסור, מה מותר לטעום קודם וכיצד נוהגים בחולה או בשעת הצורך, מבוארים בשולחן ערוך (אורח חיים סימן פט).

נמצא שעצם הקדמת התמיד לכל עבודה במקדש מלמדת על מעלת שחרית, שיש להקדימה לעסקי החול ולצרכי הגוף. דברים אלו נאמרו דרך לימוד וביאור, והדינים למעשה צריכים בירור בפוסקים ובהוראת חכם.

למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.