מדבר שקר תרחק — שורש איסור השקר ומקומו המיוחד בתורה

בתורה אנו מוצאים לשון חריגה ומיוחדת ביחס לאיסור השקר. בעוד שברוב הלאווים נאמרה לשון של 'לא תעשה', באיסור השקר נאמר 'מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק'. חכמים עמדו על דיוק זה: התורה אינה מסתפקת בכך שאדם יימנע מן השקר עצמו, אלא מצווה עליו להתרחק ממנו, מן הדברים המביאים לידיו, ומכל אבק של אי-אמת.

מידת האמת היא יסוד גדול בעבודת ה', שכן נאמר 'חותמו של הקדוש ברוך הוא אמת'. אדם הדבק באמת דבק בקונו, ואילו השקר מרחיק את האדם מן הקדושה. לכן ראו רבותינו את האמת לא רק כדין משפטי שבין אדם לחברו, אלא כמידה נפשית שעל האדם לקנותה בכל מאודו.

לשון 'תרחק' — מה היא מלמדת

הראשונים ביארו שלשון 'תרחק' מורה על חיוב נוסף מעבר לעצם איסור הדיבור הכוזב. אדם נדרש להתרחק ממצבים שעלולים לגרור אותו לשקר, ולהיזהר אפילו מדברים שאינם שקר גמור אך יש בהם אבק של הטעיה או רמייה. זוהי דרגה של זהירות יתרה, המייחדת מצווה זו על פני שאר הלאווים.

יש מן הפוסקים שלמדו מכאן הנהגות מוסריות רבות שאינן בגדר איסור גמור, אלא בכלל ההרחקה מן השקר. למשל, להימנע מהבטחות שאין בכוונת האדם לקיים, ולהיזהר מהגזמות שיש בהן צד של אי-דיוק.

שקר שבין אדם למקום ושבין אדם לחברו

איסור השקר משתרע על תחומים רבים:

• שקר בדיבור שבין אדם לחברו — הטעיה, מצג כוזב, או הבטחה שווא.
• שקר בענייני ממון — שהוא חמור במיוחד, שכן מצטרף אליו גם פגם הגזל וההונאה.
• שקר בעדות ובדין — שהתורה החמירה בו ביותר, וקבעה לו לאו בפני עצמו.
• שקר שאדם משקר לעצמו, בהונאה עצמית והתעלמות מן האמת.

הפוסקים הדגישו שגם כאשר השקר אינו גורם נזק ישיר לזולת, עדיין יש בו פגם בנפש האומר. האדם בורא בתוכו הרגל של אי-אמת, וההרגל הזה מכרסם במידות הטובות.

מתי התירו חכמים לשנות

אף שהאמת יקרה מאוד, מצאנו במקורות שבמקרים מסוימים הותר לשנות מפני דרכי שלום או מפני הצניעות. למשל, מצינו שמותר לאדם לשנות מפני דרכי שלום כדי למנוע מריבה ומחלוקת. אולם זהו היתר מצומצם ומוגדר, ואין ללמוד ממנו היתר כללי לשקר. כל מקרה שכזה צריך שיקול דעת, ואין לנהוג בו על דעת עצמו במקום שיש ספק. בענייני ממון ובדברים שיש בהם נזק לזולת, אין מקום להיתרים אלו כלל.

קניין מידת האמת בחיי המעשה

בעלי המוסר הורו שאין די בידיעת הדין, אלא צריך אדם לעבוד על קניית מידת האמת בלבו. כמה דרכים מעשיות לכך:

• להרגיל את הלשון לדייק בדבריו, ולא להגזים אף בדברים של מה בכך.
• להיזהר בהבטחות, ולקיים מה שאומר.
• לבדוק את עצמו האם הוא מטעה את הזולת אף בלא מילים, ברמיזה או בהשתקה.
• להודות באמת אף כשהיא קשה לו, ולא לברוח אל תירוצים כוזבים.

מי שזוכה לדבוק באמת, זוכה לקרבת ה' ולכבוד הבריות, שכן אנשים נותנים אמון במי שדבריו אמת. וכבר אמרו חכמים שעונשו של בדאי שאף כשהוא אומר אמת אין מאמינים לו.

למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.