ל"ג בעומר — מהותו של היום, מקורו ומעמדו בלוח השנה

ל"ג בעומר הוא היום השלושים ושלושה לספירת העומר, החל בי"ח באייר. שמו נגזר מן הצירוף "ל"ג" (גימטריה של שלושים ושלושה) שכן מונים אנו את הימים מן היום השני של פסח ועד חג השבועות, וביום זה אנו עומדים במנין שלושים ושלושה. יום זה התקבל בישראל כיום של שמחה והקלה בתוך ימי האבלות הנהוגים בחלק מימי הספירה.

מקור היום בדברי חז"ל

הגמרא במסכת יבמות מספרת כי שנים עשר אלף זוגי תלמידים היו לו לרבי עקיבא, וכולם מתו בפרק זמן אחד שבין פסח לעצרת, מפני שלא נהגו כבוד זה בזה. מותם הביא לחורבן רוחני גדול, עד שבא רבי עקיבא אצל חכמי הדרום ומסר להם את תורתו. מתוך כך נהגו ישראל מנהגי אבלות בימי הספירה. הראשונים כתבו שביום ל"ג בעומר פסקו התלמידים מלמות, ולפיכך נקבע יום זה ליום של הקלה ושמחה.

ל"ג בעומר והילולת רשב"י

מנהג נוסף הקשור ליום זה הוא יום פטירתו של התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי, כפי שנהגו רבים, ובפרט על פי דברי המקובלים. רבים נוהגים לעלות ביום זה לציון רשב"י במירון ולעשותו יום שמחה לכבוד התורה. יש להדגיש כי עיקר העניין הוא חיזוק בלימוד התורה ובאהבת ישראל, שהם תיקון לאותו פגם של חוסר כבוד הדדי שבגינו מתו תלמידי רבי עקיבא.

מעמדו ההלכתי של היום

ל"ג בעומר אינו יום טוב ואינו חג מן התורה או מדברי חכמים במובן של איסור מלאכה, אלא יום שנהגו בו ישראל מנהגי שמחה. עם זאת מנהגי השמחה שבו תקפים ומחייבים מצד "מנהג ישראל תורה הוא". להלכה:

• אין אומרים בו תחנון בתפילה, וכן אין אומרים תחנון במנחה שלפניו.
• אין מתענים בו, וההלכה היא שאף מי שיש לו יום פקודה (יארצייט) אינו מתענה בו לדעות רבות.
• מותר לעשות בו שמחות שנמנעים מהן בשאר ימי הספירה, כתספורת ונישואין, כפי המנהגים השונים שיפורטו במאמרים אחרים.

טעמי השמחה ביום זה

הפוסקים נתנו טעמים שונים לשמחת היום: יש שכתבו על שם הקלת האבלות שפסקו בו התלמידים מלמות; ויש שהדגישו את יום ההילולא של רשב"י כיום שבו נתגלו סודות התורה. הצד השווה שבכל הטעמים הוא שהשמחה מכוונת לתורה ולקדושה, ואין היא שמחה של הוללות ושל פריקת עול. ראוי שהשמח ביום זה יכוון לבו לחיזוק בתורה, בענווה ובאחדות ישראל.

הבדלי מנהגים בין העדות

בעניין מנהגי האבלות שמסביב ליום זה קיימים הבדלים בין בני אשכנז לבני ספרד, ובין מנהגי הספירה השונים, ועל כן יש לדעת מה מותר לעשות ביום ל"ג בעומר עצמו ומה ממשיך לנהוג גם אחריו. בכלל אצל בני אשכנז רבים נוהגים שעם הגיע ל"ג בעומר מותרים בתספורת ובנישואין, ואצל חלק מבני ספרד יש שממשיכים מנהגי אבלות עד ערב שבועות גם לאחר ל"ג בעומר, וביום ל"ג בעומר עצמו מקילים בחלק מן הדברים. פרטי הדינים הללו תלויים במנהג כל קהילה וקהילה.

על כן ראוי לכל אדם לברר מהו מנהג אבותיו ומנהג קהילתו, ולא לערב מנהגים זה בזה. שמירה על מנהג מסורת האבות היא עצמה מן הכבוד שאנו חייבים לתורה ולחכמיה, והיא תיקון לאותו פגם שבגינו נקבעו ימים אלו.

למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.