כיבוד אב ואם: גדרי המצווה ודרכי קיומה

מצוות כיבוד אב ואם נמנית בעשרת הדיברות, והיא מן המצוות שהוקשו לכבוד שמים מתוך גודל מעלתן. התורה מצווה אותנו לכבד את ההורים ולירוא מהם, ושתי מצוות אלו, הכיבוד והיראה, הן שני יסודות נפרדים ביחס שבין הבן להוריו.

ההבדל בין כיבוד ליראה

הכיבוד עניינו במעשים חיוביים שהבן עושה למען הוריו, ואילו היראה עניינה בהימנעות ממעשים הפוגעים בכבודם. חכמינו פירטו דוגמאות לכל אחד מן השניים:

• הכיבוד כולל לדאוג לצורכי ההורים, כגון להאכילם, להלבישם ולסייע להם בצורכיהם, ולכבדם בדיבור מכובד.
• היראה כוללת שלא לשבת במקום המיוחד לאב, שלא לסתור את דבריו בפרהסיה באופן מבזה, ושלא לקרוא להם בשמם הפרטי בלבד.

על חשבון מי מוטלת ההוצאה

שאלה הלכתית חשובה היא על מי מוטלת ההוצאה הכספית הכרוכה בכיבוד ההורים. הכלל הרווח הוא שהכיבוד הוא בגופו של הבן ובזמנו, ואילו ההוצאות הממוניות מוטלות בעיקרן על ההורים אם יש בידם. עם זאת, כאשר אין להורים אמצעים, ראוי וחשוב שהבן יסייע להם גם מכספו, וזו מעלה גדולה של חסד וכבוד.

כיבוד הורים במצבים מורכבים

לעיתים נקלע אדם למצבים שבהם נדמה כי כיבוד ההורים מתנגש עם רצונותיו או עם דרכו בחיים. למשל, כאשר הורה מבקש דבר שקשה לבן לקיימו. במצבים כאלה יש לנהוג בחכמה, בסבלנות וברגישות, ולעולם לא לפגוע בכבוד ההורה גם כשאין מקיימים את בקשתו.

חשוב לדעת כי אם הורה מבקש מבנו לעבור על דבר איסור, אין הבן חייב לשמוע לו, שכן שניהם, ההורה והבן, מצווים לקיים את התורה. אך גם במקרה כזה יש לסרב בדרך כבוד ובנעימות.

כיבוד הורים מבוגרים וחולים

כאשר ההורים מזדקנים ומצב בריאותם מתערער, מתחזקת ומתעצמת מצוות הכיבוד. הטיפול בהורה מבוגר דורש לעיתים מסירות רבה, סבלנות ואורך רוח. במקרים שבהם הבן אינו יכול לטפל בהורה בעצמו, מותר ואף ראוי להיעזר באחרים לצורך הטיפול, ובלבד שהדבר נעשה מתוך דאגה לכבוד ההורה ולטובתו.

מצווה זו מלמדת את האדם הכרת הטוב כלפי מי שגידלו, וממנה הוא לומד את יסוד ההכרה בטוב בכלל חייו. הזהירות בכבוד ההורים היא אבן יסוד בבניין האישיות היהודית.

למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.