זמן קריאת שמע של שחרית — מאימתי ועד מתי

מצוות קריאת שמע של שחרית נלמדת מן הכתוב "ובשכבך ובקומך", שתי קריאות בכל יום — אחת בלילה ואחת ביום. הזמן הראוי לקריאתה תלוי בעיקרו בשעות היום, ובו נחלקו תנאים ופוסקים בכמה פרטים שיש להם נפקא מינה למעשה. במאמר זה נברר את תחילת הזמן וסופו, ואת ההבדל בין הקריאה הראויה לכתחילה לבין הקריאה בדיעבד.

תחילת זמן קריאת שמע

זמן קריאת שמע של שחרית מתחיל עם עלות השחר, אך אין זה הזמן הראוי לכתחילה. חכמים קבעו שראוי לסמוך גאולה לתפילה ולקרוא קריאת שמע סמוך לתפילת שחרית, ועל כן הנהיגו לקרותה סמוך להנץ החמה, באופן שיתפלל עמידה מיד עם הנץ. זהו מנהג הוותיקין המשובח.

ישנו זמן הקרוי "משיכיר את חברו הרגיל עמו קצת בריחוק ארבע אמות", ולפי שיטה אחרת "משיכיר בין תכלת ללבן". מזמן זה ואילך מותר לקרוא קריאת שמע בברכותיה בדיעבד, ויש בו צורך למי שצריך לצאת לדרך מוקדם או למי שאינו יכול להמתין להנץ.

• לכתחילה: כוותיקין, סמוך להנץ החמה.
• בדיעבד או בשעת הצורך: משעת "משיכיר".
• עלות השחר היא הגבול הקדום ביותר, ואינו ראוי אלא בשעת דחק גדול.

סוף זמן קריאת שמע

הזמן האחרון לקריאת שמע של שחרית הוא סוף שלוש שעות זמניות מתחילת היום, שכן "דרך בני מלכים לעמוד בשלוש שעות". שעות אלו הן שעות זמניות, היינו שמחלקים את אורך היום לשנים עשר חלקים שווים, וכל חלק נקרא שעה זמנית. בימי הקיץ הארוכים השעה הזמנית גדולה מששים דקות, ובימי החורף הקצרים היא קטנה.

נחלקו הפוסקים כיצד למנות את היום לעניין זה: יש מונים מעלות השחר ועד צאת הכוכבים, ויש מונים מהנץ החמה ועד השקיעה. ההבדל מעשי ויכול להגיע לכמה דקות, ובכל מקום ראוי לדעת את הזמן המקומי המדויק מתוך לוח אמין.

מי שעבר זמן קריאת שמע

מי שלא קרא קריאת שמע עד סוף שלוש שעות, עדיין יכול לקרותה עם ברכותיה עד סוף השעה הרביעית, מפני שזמן זה הוא עדיין זמן תפילה, וכקורא בתורה הוא נחשב. אך אם עבר אף זמן זה, קורא קריאת שמע בלא ברכותיה, מפני שאין מברכים את הברכות שלא בזמנן, אך מצוות הקריאה עצמה שייכת לקיים.

• עד סוף שלוש שעות: זמן המצווה לכתחילה.
• עד סוף ארבע שעות: בדיעבד, עם ברכות, כקורא בתורה.
• לאחר מכן: קורא בלא ברכות.

זהירות בזמנים

מאחר שהזמנים משתנים מיום ליום ומשתנים בין מקום למקום, אין לסמוך על אומדן בעלמא אלא לדעת את הזמן המקומי. רבים נכשלים בקריאה לאחר הזמן מתוך חוסר תשומת לב, ועל כן ראוי להקדים. כמו כן, מי שמתפלל בציבור צריך לוודא שהמניין מסיים את קריאת שמע בזמנה, ולעיתים יש להקדים את הקריאה לבדו אם המניין מתעכב.

יש להעיר שעדיף לקרוא קריאת שמע בזמנה ביחיד מאשר לאחרה בשביל לקרותה בציבור, שכן זמן קריאת שמע הוא מן התורה לדעת רבים, ואילו התפילה בציבור היא מעלה אך אינה דוחה את עיקר המצווה שעלולה לעבור זמנה.

סיכום מעשי

הזמן המובחר לקריאת שמע של שחרית הוא כוותיקין, סמוך להנץ. הזמן האחרון לכתחילה הוא סוף שלוש שעות זמניות, ובדיעבד עד סוף ארבע שעות עם ברכות. כל אלו תלויים בחישוב השעות הזמניות לפי המקום והעונה, ובהבדלי השיטות שבין הפוסקים. למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.