וידוי ביום הכיפורים: זמניו, נוסח "אשמנו" ו"על חטא", ודיני הכאה על הלב

הווידוי הוא לב עבודת יום הכיפורים, שכן עיקר כפרת היום תלוי בתשובה ובהודאה על החטאים לפני הבורא. חז"ל תיקנו לומר וידוי בכל אחת מתפילות היום, ונוסח הווידוי נסדר בלשון רבים — "אשמנו, בגדנו" — כדי שכל ישראל יבקשו כפרה כאחד ויערבו זה לזה.

חיוב הווידוי ביום הכיפורים

מצווה להתוודות ביום הכיפורים, ויש בכך הידור לחזור ולהתוודות פעמים רבות במשך היום. נהגו להתוודות עשר פעמים: כבר במנחה של ערב יום הכיפורים, ולאחר מכן בכל אחת מחמש התפילות — ערבית, שחרית, מוסף, מנחה ונעילה — פעמיים בכל תפילה, פעם בלחש ופעם בחזרת השליח ציבור.

• וידוי במנחה של ערב יום הכיפורים — לפני כניסת היום.
• וידוי בכל תפילה מתפילות היום.
• פעם בתפילת הלחש ופעם בחזרת השליח ציבור.

וידוי במנחה של ערב יום הכיפורים

תיקנו להתוודות כבר במנחה של ערב יום הכיפורים, מחשש שמא יארע לאדם דבר בסעודה המפסקת או קודם כניסת היום ולא יספיק להתוודות. וידוי זה נאמר לאחר תפילת העמידה, והוא פותח את סדרת הווידויים של היום הקדוש.

נוסח "אשמנו" ו"על חטא"

הווידוי כולל שני חלקים עיקריים: הווידוי הקצר — "אשמנו", שהוא מניין קצר של חטאים לפי סדר האלף-בית; והווידוי הארוך — "על חטא", המפרט חטאים רבים, אף הוא לפי סדר האותיות. הנוסח נאמר בלשון רבים, ואין הכוונה שכל אחד עבר על הכול, אלא כלל ישראל מתוודה יחד, וכל ערבים זה לזה.

• "אשמנו" — וידוי קצר לפי סדר האלף-בית.
• "על חטא" — וידוי מפורט ומורחב.
• הנוסח בלשון רבים — ערבות כלל ישראל.

הכאה על הלב

נהגו להכות באגרוף קל על הלב בשעת אמירת החטאים — בכל הזכרת חטא ב"אשמנו" וב"על חטא". טעם המנהג שהלב הוא מקור התאווה והמחשבה שהביאו לחטא, ובהכאה זו האדם כמבקש סליחה מאת הבורא ומראה שהוא תולה בלבו את שורש החטא. ההכאה צריכה להיות מתוך הכנעה ולא כמעשה חיצוני בלבד.

כוונת הלב בווידוי

אין הווידוי מועיל כשהוא אמירה בפה בלבד; צריך שיכוון אדם את לבו לפירוש המילים, יתחרט באמת על חטאיו, ויקבל על עצמו שלא לשוב אליהם. הפוסקים הדגישו שמי שאומר את החטאים ולבו בל עמו, או שגומר בלבו לחזור לחטא לאחר יום הכיפורים — אין וידויו וידוי שלם. עיקר הכפרה תלוי בתשובה הפנימית.

פירוט חטאים ביחיד

מלבד הנוסח הקבוע, רשאי אדם ואף ראוי לו להוסיף ולפרט בלבו או בלחש את חטאיו הפרטיים שעבר עליהם במהלך השנה, ולבקש עליהם כפרה במיוחד. פירוט זה מסייע לאדם להכיר את מעשיו ולשוב מהם באמת. ובלבד שיעשה כן בצנעה ובלב נשבר, ולא ישמיע את חטאיו הפרטיים לאחרים.

הווידוי הוא ביטוי חיצוני לתהליך פנימי של תשובה — הכרה, חרטה וקבלה. כשהוא נאמר מתוך כוונה ולב נשבר, הוא מרומם את האדם ומקרבו אל בוראו ביום הכיפורים. למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.