השמש: מאור גדול שכל החיים תלויים בו

הכוכב שלנו

השמש נראית לנו לעיתים כדבר מובן מאליו — היא זורחת בכל בוקר ושוקעת בכל ערב. אולם השמש היא אחד הפלאים הגדולים של הבריאה, וכל קיומנו תלוי בה באופן מוחלט. מבחינה מדעית, השמש היא כוכב — אחד מתוך מיליארדים — אלא שהיא הכוכב הקרוב אלינו, ולכן השפעתה עלינו אינה ניתנת להשוואה לשום גרם שמים אחר.

גודל ומרחק

השמש גדולה לאין שיעור מכדור הארץ. אילו היתה השמש חלולה, היו יכולים להיכנס בתוכה מיליון כדורי ארץ ויותר. ובכל זאת, מרחקה מאיתנו עצום — כמאה וחמישים מיליון קילומטר. דווקא הצירוף של גודלה הרב ומרחקה הגדול יוצר את האיזון המדויק: היא חמה דיה כדי לקיים חיים, אך רחוקה דיה כדי שלא נישרף. שינוי קטן במרחק זה היה הופך את כדור הארץ לקפוא או לבוער.

מקור האנרגיה

השמש מפיקה את אורה וחומה מתהליכים פנימיים עזים, שבהם משתחררת כמות אדירה של אנרגיה. אנרגיה זו נשלחת לכל הכיוונים בחלל, וחלק זעיר ממנה מגיע אל כדור הארץ. אותו חלק זעיר מספיק כדי להניע כמעט את כל מערכות החיים: הצמחים משתמשים באור השמש כדי לייצר את מזונם, ובכך הם בסיס למזון של בעלי החיים ושל האדם. רוב האנרגיה שאנו משתמשים בה כיום מקורה, במישרין או בעקיפין, בשמש.

אור ומאור בלשון התורה

התורה מתארת את בריאת המאורות ביום הרביעי: 'ויעש אלוקים את שני המאורות הגדולים, את המאור הגדול לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה'. הלשון 'לממשלת היום' מבטאת תפקיד — השמש אינה רק מאירה, אלא ממשילה את הסדר של היום, של העונות ושל הזמנים. חכמינו למדו מסדר הבריאה כי האור עצמו נברא עוד קודם, ביום הראשון, ואילו ביום הרביעי נקבעו המאורות שישמשו כלים לאור ולסדר הזמן.

השמש כמשל בדברי חכמינו

חכמינו השתמשו בשמש כמשל לרעיונות עמוקים. הם דימו את אור השמש שאינו נפגם כלל מכך שהוא מאיר לכול — שמש אחת מאירה לעולם כולו, ואין אורה מתמעט. כך לימדו על שפע שמימי שאינו מתכלה בנתינתו. הזורח אינו מאבד דבר מכך שהוא מעניק אור. רעיון זה מעורר את האדם לתת ולהאיר לזולתו, בידיעה שהנתינה אינה גורעת אלא מוסיפה.

הסכנה שבהרגל

אחד הלקחים הגדולים מהתבוננות בשמש הוא היזהרות מן ההרגל. דווקא משום שהשמש זורחת בכל יום, אנו עלולים לשכוח את גודל הנס שבדבר. בעלי המחשבה היהודיים העירו פעמים רבות כי הטבע הקבוע מסתיר את הנס, ובאמת אין הבדל מהותי בין נס חד-פעמי לבין סדר טבע שחוזר על עצמו — שניהם מעשה ידי הבורא. ברכת 'יוצר המאורות' שאנו אומרים בכל בוקר מזכירה לנו זאת: בכל יום מתחדש מעשה בראשית, ובכל יום אנו מתבקשים לראות את האור כאילו הוא חדש.

סיכום

השמש היא דוגמה מובהקת לכך שכל מה שמובן לנו כמובן מאליו הוא למעשה פלא מתמשך. תלותנו המוחלטת בה, יחד עם הדיוק המופלא של גודלה ומרחקה, מזמינים אותנו לראות בה לא רק כדור גזים לוהט, אלא 'מאור גדול' שנקבע בחכמה כדי לקיים את החיים ולסדר את הזמן, ולהודות על האור בכל בוקר מחדש.