היכן קובעים את המזוזה: צד ימין, גובה ושיפוע

מקום קביעת המזוזה אינו נתון לבחירת האדם אלא נקבע בהלכה, ויש בו פרטים מדויקים שעל פיהם נמדדת כשרות הקביעה. שלושה עניינים עיקריים יש כאן: באיזה צד של הפתח, באיזה גובה, ובאיזה כיוון מניחים את הקלף.

צד ימין בכניסה

המזוזה נקבעת בצד ימין של הנכנס לחדר. כלומר, יש לעמוד כפי הדרך הרגילה של הכניסה אל אותו מקום, ובצד ימין של הנכנס קובעים. אם קבעו בטעות בצד שמאל, הקביעה אינה כשרה ויש להסירה ולקובעה בימין. בפתח שבין שני חדרים, שאין בו צד כניסה מובהק, יש לברר לפי עיקר התשמיש מהו הפתח ומהו צד הכניסה, ולעיתים העניין מורכב וצריך הכרעת רב.

גובה הקביעה

הגובה הראוי הוא בתחילת השליש העליון של גובה הפתח. למשל בפתח רגיל, מודדים את גובה המשקוף ומחלקים לשלושה, וקובעים את המזוזה בתחתית השליש העליון. אם הפתח גבוה מאוד, נהגו שלא להגביה את המזוזה למעלה מן הראוי, ויש מקום לקובעה כנגד הכתף. בכל מקרה אין לקבוע פחות מטפח מן המשקוף העליון, ולא בתוך טפח התחתון של מזוזת הפתח.

• השליש העליון של גובה הפתח הוא המקום הראוי.
• אין לקבוע בתוך טפח מן הקורה העליונה.
• בפתח גבוה במיוחד יש לברר את הדין לגופו.

כיוון הקלף: מנהג אשכנז וספרד

בעניין כיוון הנחת המזוזה נחלקו הראשונים: יש שסברו שיש לקובעה זקופה, ויש שסברו שיש לקובעה שוכבת לאורך הרוחב. כדי לצאת ידי שתי השיטות נהגו האשכנזים לקבוע את המזוזה בשיפוע, כשראשה העליון נוטה אל תוך הבית. הספרדים, לעומת זאת, נוהגים על פי רוב לקבוע את המזוזה זקופה ממש, וכן דעת מרן השולחן ערוך. כל אחד ינהג כמנהג אבותיו.

בתוך חלל הפתח

יש לקבוע את המזוזה בחלל הפתח עצמו, על מזוזת הצד, ולא על הקיר שלפני הפתח או אחריו. כן ראוי לקבוע אותה בטפח החיצון הסמוך לכניסה, כדי שתהיה גלויה ומיד בכניסה פוגש בה האדם.

קביעה יציבה

צריך שהמזוזה תהיה מחוברת היטב למשקוף, בין במסמרים בין בדבק חזק, באופן שלא תיפול בנקל. מזוזה המונחת ואינה מחוברת אינה נחשבת קבועה. נהגו לכסות את הקלף בכיסוי המגן עליו מפני נזק, ובלבד שלא ייחשב הדבר כחציצה הפוסלת.

דקדוק במקום הקביעה הוא חלק מהותי מן המצווה, ולעיתים פתח מסוים מצריך עיון מיוחד. למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.