האם עניית אמן מצטרפת למניין מאה הברכות

שאלה חשובה בעניין מאה ברכות היא האם עניית אמן על ברכת אחֵר מצטרפת למניין מאה הברכות שעל האדם לברך בכל יום. שאלה זו נוגעת במיוחד לשבת וליום טוב, שבהם אדם שומע ברכות רבות בבית הכנסת — ברכות העולים לתורה, ברכות ההפטרה ועוד.

שורש הספק

מצד אחד, אמרו חכמים שהעונה אמן גדול מן המברך, ויש מקום לומר שהשומע ברכה ועונה אמן כאילו בירך בעצמו, על פי הכלל "שומע כעונה". ואם כן, יש מקום לצרף את עניית האמן למניין הברכות. מצד שני, יש לומר שתקנת מאה ברכות עניינה שאדם יברך בעצמו, ולא שיֵצא בברכת חברו, ולכן עניית אמן בלבד אינה מספיקה.

שיטות הפוסקים

נחלקו בזה הפוסקים:

• יש שכתבו שעניית אמן מצטרפת למניין מאה הברכות, ובמיוחד בשבת שבה קשה להשלים, ולכן ניתן לסמוך על שמיעת ברכות ועניית אמן עליהן.
• ויש שסברו שאין עניית אמן נחשבת כברכה שלו ממש, ועל כן עדיף שישתדל אדם להשלים את המניין בברכות שהוא מברך בעצמו, כגון ברכות הנהנין.

ההכרעה המעשית

להלכה, כתבו הפוסקים שראוי לסמוך בעיקר על ברכות שאדם מברך בעצמו, ולא להישען על עניית אמן לבדה כדי להשלים. עם זאת, במקום הצורך — כגון בשבת שבה קשה להגיע למאה — יש שהקלו לצרף את עניית האמן על ברכות שאדם שומע. על כן ההנהגה הנכונה היא:

• להשתדל בראש ובראשונה להרבות בברכות הנהנין שמברך בעצמו.
• לכוון היטב בשמיעת הברכות בבית הכנסת ולענות אמן בכוונה, ולסמוך עליהן במקום הצורך.
• לשמוע את ברכות העולים לתורה ואת ברכות ההפטרה בכוונה לצאת ולענות אמן.

חשיבות עניית אמן בכל מקרה

גם אם לעניין צירוף למניין יש מחלוקת, אין ספק שעניית אמן כשלעצמה מצווה גדולה היא, ואמרו חכמים שכל העונה אמן בכל כוחו פותחין לו שערי גן עדן. על כן ראוי לכל אדם להקפיד לענות אמן על כל ברכה שהוא שומע, בין שמצטרפת למניין ובין שאינה מצטרפת.

סיכום

נמצא שלעניין צירוף עניית אמן למאה ברכות יש מחלוקת בין הפוסקים, והעיקר להשתדל בברכות שמברך בעצמו, ובמקום הצורך לסמוך על המקילים. ומכל מקום מצוות עניית אמן עומדת בפני עצמה ויש להקפיד עליה תמיד. למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.