דיני קדיש יתום — אמירת הקדיש לעילוי נשמת ההורים

אחת ההנהגות המפורסמות והחשובות באבלות היא אמירת "קדיש יתום" על ידי הבן לעילוי נשמת הוריו. הקדיש הוא קידוש שם שמים ברבים, ובו הבן ממשיך לזכות את נשמת הנפטר ולעורר עליה רחמים. אף שהקדיש אינו תפילה לנפטר עצמו אלא שבח לה' יתברך, נתבאר במקורות שכאשר הבן מקדש שם שמים ברבים, יש בכך זכות גדולה לנשמת ההורה ועילוי לה.

עניין הקדיש ומקורו

הקדיש כולו שבח וקילוס לבורא, ועיקרו הפסוק "יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא" שעונים אחריו. מנהג אמירת הקדיש על ידי היתום מובא בדברי הראשונים, ומעשה ידוע ברבי עקיבא שלימד קדיש לבנו של מת והצילו מדינו — מעשה זה הוא היסוד למנהג. עיקר כוחו של הקדיש הוא בעניית הציבור, ועל כן אין אומרים אותו אלא במניין.

משך זמן אמירת הקדיש על הורים

נהגו לומר קדיש על אב ואם, ובזה כמה פרטים:

• אומרים קדיש על ההורים אחד עשר חודש, ולא שנים עשר חודש מלאים. הטעם: שלא ייראה כאומר שהוריו נידונים שנה שלמה, שזהו דין הרשעים.
• ביום השנה (היארצייט) חוזרים לומר קדיש, וכן בכל שנה ביום הפטירה.
• יש מנהגים שונים בדיוק מתי פוסקים בחודש האחד עשר ומתי מתחילים שוב, ויש לברר זאת.

חשוב לדעת: על שאר הקרובים — בן זוג, אח, בן, בת — נהגו אף הם לומר קדיש בימי האבלות, אך עיקר ההקפדה על אריכות הקדיש היא בקדיש על אב ואם.

סדר הקדישים והקדימה

בעבר, כשהיה בבית הכנסת רק יתום אחד, היה הוא אומר את הקדישים. כיום נהגו ברוב הקהילות שכל האבלים אומרים קדיש יחד. במקומות שעדיין נוהג מנהג הקדימה, יש סדרי קדימה בין מי שאומר קדיש — כגון אבל בתוך שבעה, אבל בתוך שלושים, ומי שיש לו יארצייט. סדרים אלו משתנים ממקום למקום, ויש לנהוג כמנהג בית הכנסת.

כשאין בן לומר קדיש

אדם שנפטר ואין לו בן שיאמר עליו קדיש — נהגו למנות אדם אחר שיאמר קדיש לעילוי נשמתו, ולעיתים נותנים לכך צדקה או שכר. וזה כולל:

• אפשר שבן בית או קרוב אחר יאמר את הקדיש.
• נהגו לשכור תלמיד חכם או אדם כשר שיאמר קדיש וילמד משניות לעילוי הנשמה.
• אמירת הקדיש על ידי אחר מועילה אף שאינו בנו, ובלבד שיתכוון לעילוי נשמת הנפטר.

הנהגות נוספות סביב הקדיש

• מלבד הקדיש, נהגו שהבן עולה לתורה, מתפלל לפני העמיד (חזן), ולומד תורה לעילוי הנשמה — וכל אלו מוסיפים זכות לנפטר.
• נהגו ללמוד משניות לעילוי נשמה, לפי שאותיות "משנה" הן אותיות "נשמה".
• האומר קדיש צריך לאומרו בכוונה, במתינות ובדקדוק, ולא במרוצה, שהרי כל עניינו קידוש שם שמים.

אמירת הקדיש היא זכות עצומה לכבוד ההורים ולעילוי נשמתם, ויש בה פרטים רבים התלויים במנהג בית הכנסת ובמצב המשפחה. בכל שאלה — משך הקדיש, מינוי אומר קדיש, וסדרי הקדימה — למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.