דין אנינות — מעמד האבל בין הפטירה לקבורה

בין רגע פטירתו של אדם לבין סיום קבורתו, נמצא הקרוב המתאבל במצב הלכתי מיוחד הקרוי "אנינות", והאדם עצמו נקרא "אונן". מעמד זה שונה במהותו ממעמד האבלות שלאחר הקבורה, ויש לו דינים משלו הנובעים מעיקרון אחד מרכזי: בשעה זו עיקר חיובו של הקרוב הוא לעסוק בכבוד המת ובהבאתו לקבורה, ועל כן פטרוהו חכמים מחלק נכבד ממצוות שבין אדם למקום.

מי נחשב אונן ומתי

האנינות חלה על שבעת הקרובים שאדם מתאבל עליהם: אב ואם, בן ובת, אח ואחות, ובן או בת זוג. מרגע הפטירה ועד גמר הקבורה הם בכלל אוננים. לאחר שנסתם הגולל ונסתיימה הקבורה, פוקעת האנינות ומתחילה האבלות. יש שמוסיפים שאם נמסר המת לחברה קדישא והקרובים אינם עוסקים עוד בקבורתו, יש בכך נפקות לחלק מן הדינים, אך בדבר זה נחלקו ויש לברר אצל מורה הוראה.

מאילו מצוות פטור האונן

עיקר דין האנינות הוא הפטור ממצוות עשה. וזה כלל הדברים הנוהגים על פי המקובל בפוסקים:

• פטור מקריאת שמע ומתפילה, ואינו מניח תפילין כל זמן שהוא אונן.
• פטור מברכת המזון ושאר ברכות, ואינו מברך על מאכל ומשתה.
• אסור באכילת בשר ובשתיית יין, וכן אסור בדברים שאסורים על האבל כגון תספורת ורחיצה של תענוג.
• אם רצה אינו חייב לאכול בהסבה של כבוד, ואין מזמנין עליו.

טעם הפטור הוא משום ש"העוסק במצוה פטור מן המצוה", שהרי הוא טרוד בכבוד המת ובהכנת קבורתו. ויש שהוסיפו טעם נוסף, שאין דעתו פנויה ואין זה כבוד לעמוד בתפילה ובברכות בעוד מתו מוטל לפניו.

שבת ויום טוב בתוך האנינות

בשבת אין דין אנינות נוהג כבכל יום, משום שאי אפשר לעסוק בקבורה בשבת. לפיכך האונן בשבת מתפלל ומקיים מצוות ככל אדם, אלא שדברים שבצנעה — דהיינו דברי אבלות שאינם ניכרים בפרהסיה — נוהג בהם. ביום טוב ראשון נחלקו המנהגים, וביום טוב שני של גלויות יש בו קולא לעניין מקצת הדינים. מאחר שיש כאן חילוקים דקים בין מנהג אשכנז למנהג ספרד ובין יום טוב ראשון לשני, אין לנהוג בהם אלא על פי הוראת רב.

הבדל בין אנינות לאבלות

חשוב להבחין: בשעת האנינות הפטור הוא רחב ביותר וכולל את עצם קיום המצוות שבין אדם למקום. לאחר הקבורה, בימי השבעה, האבל חוזר ומתחייב בכל המצוות — מתפלל, מניח תפילין (בדרך כלל מן היום השני ואילך, ויש בזה פרטים), ומברך כדרכו, אלא שנוהג איסורי אבלות כגון ישיבה על הקרקע, איסור מלאכה ורחיצה. כלומר האנינות עניינה פטור ממצוות מחמת הטרדה, והאבלות עניינה נהיגת מנהגי אבל מתוך חיוב מלא במצוות.

הנהגה מעשית בשעת האנינות

• יש להקדים את הקבורה ולא לעכבה שלא לצורך, שזהו כבוד המת ועיקר עיסוקו של האונן.
• האונן אינו עולה לתורה ואינו מזמן.
• ראוי שלא להרבות בדברי חולין ובשמחה, אלא להתרכז בצרכי הנפטר.
• אם חלה האנינות בערב שבת סמוך לכניסת השבת, יש דינים מיוחדים מתי ואיך מקבל את השבת ומתי חוזר ומתפלל.

דיני האנינות נראים פשוטים אך טמונים בהם פרטים רבים התלויים בזמן הפטירה, בשבת ויום טוב, ובמי שעוסק בפועל בקבורה. בכל מקרה של ספק, ובפרט בשאלות של תפילה, תפילין וזמני שבת — למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.