ביקור חולים בשבת — בין צער החולה לעונג השבת

מצוות ביקור חולים נוהגת גם בשבת, אך יש בה עניינים מיוחדים הנוגעים לאופי היום. השבת היא יום מנוחה ועונג, ולכן יש לשמור על איזון בין הדאגה לחולה לבין שמירת רוח השבת.

ביקור חולים בשבת — מותר ורצוי

אין כל מניעה לבקר חולה בשבת, ואדרבה זו מצווה. עם זאת, חכמים הדריכו שלא להרבות בצער בשבת, ולכן נהגו שלא לומר לחולה דברים המעציבים אותו, אלא לחזק את רוחו. השבת עצמה היא מקור של מנוחה ורפואה, ויש בעצם קדושת היום משום עידוד לחולה.

נוסח התפילה בשבת

כאשר מתפללים על החולה בשבת, הנוסח שונה מימות החול. נהגו לומר נוסח מיוחד שתוכנו: "שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא". כוונת הדברים שבשבת אין דרך הבקשה והזעקה כבימות החול, מפני כבוד השבת, ואף על פי כן הרחמים מצויים והרפואה קרובה. ביטוי זה מבטא את האמונה שאף שאין מרבים בתחנונים בשבת, השבת עצמה מסוגלת לרחמים.

נוסח אשכנז וספרד

בעניין נוסח התפילה לחולה בשבת יש הבדלי מנהגים בין הקהילות:

• במנהג אשכנז נהגו בנוסח מסוים לתפילת "מי שברך" לחולה בשבת, הכולל את האזכרה שהשבת מעכבת מן הזעקה.
• במנהג ספרד ועדות המזרח יש נוסחים משלהם לתפילה על החולה, ולעיתים מקדימים אותה לפי סדרי התפילה שלהם.

בכל מקרה, ראוי לנהוג כמנהג בית הכנסת והקהילה, ואין לשנות מן המקובל במקום.

טיפול בחולה בשבת

חשוב להבהיר עיקרון גדול: כל טיפול רפואי הנצרך לחולה שיש בו סכנה — דוחה את השבת. פיקוח נפש דוחה את כל התורה כולה, ואין מתחשבים באיסורי שבת כאשר יש חשש לחיי אדם. אדרבה, הזריז להציל נפש בשבת הרי זה משובח, והשואל אם מותר — לעיתים שאלתו עצמה מסוכנת. בחולה שאין בו סכנה יש דינים מפורטים מה מותר ומה אסור, וזהו תחום הצריך הכרעת חכם בכל מקרה לגופו.

שמירת אווירת היום

בעת הביקור בשבת ראוי לשמור על רוח היום: לדבר דברי תורה ועידוד, להזכיר את קדושת השבת ואת כוחה לרחמים, ולהימנע מדאגות ומחישובים של חול. החולה זקוק במיוחד לתחושת שלווה ובטחון, והשבת היא הזמן המתאים ביותר להעניק לו אותה.

נמצא שביקור חולים בשבת מאחד בין שתי קדושות: קדושת החסד וקדושת היום. המבקר בשבת מביא לחולה לא רק את חברתו אלא גם משהו מאורה של השבת, ובכך כפל מצווה בידו.

למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.