אורות הצפון: זוהר השמיים בקטבים

אחת מתופעות הטבע המרהיבות ביותר שניתן לחזות בהן בעולם היא תופעת הזוהר הקוטבי, המוכרת בשם אורות הצפון כאשר היא מופיעה בחצי הכדור הצפוני. מדובר בתצוגת אורות צבעונית ומשתנה בשמי הלילה, הנגלית בעיקר באזורים הקרובים לקטבים. הצבעים נעים בין גוונים של ירוק, ורוד, סגול ואדום, והם נעים ומתפתלים ברקיע כמסך אור חי. תופעה זו ריתקה את האדם מאז ומעולם, וכיום מובן היטב מהו מקורה.

מקור הזוהר

הזוהר הקוטבי נוצר כתוצאה ממפגש בין חלקיקים טעונים המגיעים מן השמש לבין שכבות האטמוספרה הגבוהות של כדור הארץ. השמש פולטת באופן מתמיד זרם של חלקיקים זעירים. כאשר חלקיקים אלה מגיעים לקרבת כדור הארץ, הם מונחים על ידי השדה המגנטי של כוכב הלכת לעבר האזורים הקוטביים. שם הם מתנגשים בחלקיקי הגז שבאטמוספרה הגבוהה, וההתנגשות גורמת לגזים לפלוט אור. הצבע השונה תלוי בסוג הגז ובגובה שבו מתרחשת ההתנגשות.

מדוע דווקא בקטבים

הסיבה לכך שהתופעה מתרכזת באזורים הקוטביים קשורה למבנה השדה המגנטי של כדור הארץ. השדה המגנטי פועל כמעין מגן המסיט את החלקיקים המגיעים מן השמש, אך בקרבת הקטבים קווי השדה מאפשרים לחלקיקים לחדור פנימה ולהגיע לאטמוספרה. לכן הזוהר נראה בעיקר בטבעות סביב הקטב הצפוני והקטב הדרומי, ורק לעיתים נדירות, בעת פעילות שמש חזקה במיוחד, הוא מתפשט לאזורים רחוקים יותר.

צבעים משתנים

הגוון הירוק, הנפוץ ביותר בתופעה, נוצר בדרך כלל ממפגש החלקיקים עם חמצן בגובה מסוים. גוונים אדומים נוצרים בגבהים אחרים, וצבעים נוספים קשורים לגזים שונים באטמוספרה. עוצמת התופעה והצבעים תלויים במידת הפעילות של השמש, ולכן בתקופות מסוימות הזוהר חזק וברור יותר, ובאחרות הוא חלש וקשה לצפייה.

מחזה של יראה

מי שזכה לחזות בזוהר הקוטבי מתאר לרוב חוויה עמוקה של התפעמות מול גודלו של הטבע. מסכי האור הנעים בשקט מעל הקרח והשלג יוצרים מראה שאינו דומה לשום דבר אחר. תופעה זו מזכירה לנו עד כמה מורכבת מערכת הקשרים שבין השמש, השדה המגנטי והאטמוספרה, וכיצד כל פרט בה מתוכנן בדייקנות המאפשרת חיים על פני כדור הארץ.

מגן בלתי נראה

מעניין במיוחד הוא התפקיד הכפול של השדה המגנטי. מצד אחד, הוא יוצר את התנאים לתופעה היפהפייה, ומצד שני, ובחשיבות רבה הרבה יותר, הוא משמש מגן המסיט את מרבית החלקיקים המזיקים מן השמש, ובכך מאפשר את קיום החיים על פני האדמה. כך מתגלה כי תופעה הנראית כקישוט שמימי אינה אלא ביטוי גלוי לעין של מערכת הגנה אדירה. ההתבוננות בכך מעוררת הכרת תודה כלפי הבורא, שברא עולם שבו אף יופיו של הרקיע משמש עדות לחכמה ולהשגחה הטמונות בכל פרט מן הבריאה.