מזל עקרב — חודש חשוון

חודש חשוון, הנקרא במסורת מרחשוון, הוא החודש היחיד בשנה שאין בו לא חג ולא מועד ולא מצווה מיוחדת. אחרי הרעש הגדול של תשרי, על ימיו הנוראים ושמחתו, בא חשוון שקט וריק כביכול מאורות. דווקא בכך טמון סודו: הוא חודש העבודה הפנימית, שבה מתבקש האדם להאיר בכוחות עצמו בלי אור המועדים שמסייע לו. יש שדרשו את שמו מלשון מר, שהוא מר על שאין בו מועד, ויש שדרשו רחש מלשון לחישה — חודש של עבודה חרישית ופנימית שאינה נשמעת בקול.

המזל והאות — עקרב ואות נ

מזל החודש הוא עקרב, מן החמורים שבבעלי החיים, שעוקצו מסוכן ושוכן במקומות אפלים ומתחת לאבנים. אין זה מקרה שחודש חשוון, שבו החל המבול בימי נח בשבעה עשר בחודש השני, נושא מזל של דין וסכנה. העקרב מלמד על מידת הזהירות: כשם שהאדם נזהר במקום שיש בו עקרבים ובודק היכן הוא דורך, כך בחשוון עליו לשמור על עצמו מנפילה, שכן אין לו אורות של חג להישען עליהם. הסכנה אינה גלויה כארי השואג אלא נסתרת כעקרב שמתחת לאבן, ועל כן היא תובעת ערנות פנימית תמידית.

לפי ספר יצירה אות החודש היא נ, אות הרומזת לנפילה — נפל — אך גם לניצחון ולנצח, שכן מי שנופל וקם מתעלה למעלה מכפי שהיה. הנ הכפופה והנ הפשוטה מלמדות שאף הנופל והכפוף יכול להתפשט ולהזדקף. אמרו חכמים נופל ולא נאמר נפול, ללמד שאף בשעת הנפילה כבר גנוזה בו הקימה.

השבט והזמן

המסורת מייחסת לחודש את שבט מנשה (והנוסחאות משתנות). מנשה, שמו מלשון נשני אלוקים את כל עמלי, רומז ליכולת לצמוח מתוך שכחת הצער ובניית עתיד חדש בלי להישבר מן העבר. עוד מסרו חכמים מסורת יקרה: שבית המקדש השלישי עתיד להיחנך בחודש חשוון לעתיד לבוא, כפיצוי על כך שנגרע ממנו כבוד חנוכת המשכן שנעשתה בתשרי. כך הופך החודש הריק לחודש של תקווה גנוזה, שכל שכרו שמור לעתיד לבוא ולא נגלה בהווה.

העבודה הרוחנית

עבודת חשוון היא עבודה בלי אורות. בתשרי נשא האדם על גלי הקדושה של הימים הנוראים; בחשוון עליו להוכיח שהתעוררותו הייתה אמיתית, כשהוא לבדו מול עצמו בלי סיוע. זו העבודה הגדולה ביותר — לעבוד את ה׳ בשגרה אפורה, בלי התרגשות של מועד, מתוך פנימיות בלבד. עבודה כזו קטנה בעיני עצמה, אך גדולה מאוד בשמים, שכן היא נטו של האדם.

העבודה שאין בה אורות מגלה את אמיתת הלב, שכן אז נמדד האדם על עצמו ולא על סיועו מן החוץ.

הלקח המעשי

העקרב מלמד זהירות, והנפילה שברמז האות מלמדת תיקון. מי שחי את חשוון נזהר מנפילות קטנות של יום חול, ובונה לעצמו סדרי עבודה קבועים שאינם תלויים בהתרגשות של מועד. הוא לומד שהקדושה האמיתית אינה זו שבאה מן החוץ אלא זו שהאדם מדליק מבפנים בכוחות עצמו. וכשם שהמבול היטהר לבסוף לעולם חדש ומטוהר, כך העבודה הפנימית של חשוון מטהרת את האדם מבפנים ומכינה אותו לצמיחה שקטה. הוא אינו נבהל מנפילה, כי יודע שהנ מלמדת שכל נופל עתיד לקום, וכי אין נפילה שהיא סופית למי שאינו מתייאש ממנה. אדרבה, בחודש שאין בו אורות מבחוץ הוא לומד לחפש את האור בתוך המעשים הקטנים של כל יום — בתפילה בכוונה, בברכה בלב שלם, ובחסד שאין מי שרואה אותו. אלו הם נרותיו הפנימיים של חשוון, ובהם הוא מנצח את חשכת השגרה.

סיכום: חשוון הוא חודש העקרב והאות נ — חודש בלי מועדים, של זהירות, תיקון ועבודה פנימית חרישית. מי שמאיר בו בכוח עצמו זוכה לתקוות המקדש השלישי הגנוזה בחודש, ומגלה שאור הפנימיות עולה על אור החוץ.