
תקיעת שופר, היא המצוה המרכזית של ראש השנה, ורבים מן המפרשים התקשו, מה הטעם במצוה זו, שכל מה שנעשה בה הוא הוצאת קול מתוך כלי חלול? רבינו האר"י ז"ל מבאר את עניין
תקיעת שופר, היא המצוה המרכזית של ראש השנה, ורבים מן המפרשים התקשו, מה הטעם במצוה זו, שכל מה שנעשה בה הוא הוצאת קול מתוך כלי חלול?
רבינו האר"י ז"ל מבאר את עניין השופר על דרך הסוד, כי הוא כללות כל הגבורות והדינים, והשופר שורשו ומקומו במקום גבוה בעולם האצילות, והתקיעה בשופר גורמת למיתוק הדין, ומכוחו עומד המלך מכסא דין ויושב על כסארחמים. וה'טור' הביא רמז לזה, כי 'שופר' ראשי תיבות: "אין שטן ואין פגע רע". פירוש כשיש שופר אין שטן שישטין וממילא אין קורה דבר רע.
ישנם בעולם 280 דינים, כמנין 'פר', והנה תיבת 'שו-פר' אותיותיה הראשונות הן: 'שו' - אשר עולה בגימטרייה 'דבש', ובא לרמז כי על ידי השופר יהיה מיתוק נפלא כדבש לאותם 'פר' דינים.
השנה שנת תשפ"ז אין לנו מצות תקיעה בשופר ביום הראשון של ראש השנה, מפני שהוא חל ביום שבת קודש. חקר הגאון רבי יעקב אטלינגר בעל ספר 'ערוך לנר' בשנת תרל"ב האם ראש השנה שחל בשבת זה סימן טוב? וכתב שמצאנו בזה ששנים רעות ביותר, ושנים הטובות ביותר - היו כשחל ראש השנה בשבת, דשני שנים שנחרב בית המקדש הראשון והשני היה ראש השנה בשבת. ומצינו שנים שיותר טובות מצינו שמחילת עוון העגל היה בשנת שחל ר"ה בשבת, וכן הקמת המשכן. וכך גם השנה שנכנסו לארץ היה גם כן בראש השנה שחל בשבת.
והטעם לזה יוסבר, כי שופר מעביר מכסא דין לכסא רחמים, ולעומת זאת השבת היא 'מנוחה', מנוחה מן הדין. ומעתה, כאשר ישראל משמרים את השבת, אם כן היא מליצת יושר, ונעשים שנים יותר טובים כי נחים מן הדין ומושפע חסדים מרובים ממרומים. אך כאשר אין שמירת שבת, וגם לא תקיעת שופר, נמצא שאין דבר שימתיק את הדין, ולכך היו שנים קשות רחמנא ליצלן. ומפני כך בפרט בשנה זו כל אחד יתחזק ויוסיף בשמירת השבת, ונזכה לגאולה שלימה בקרוב.
ונסיים בדברי סנגורן של ישראל הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב, קודם בואו להתחיל בתקיעות, היה פונה לריבון העולמים ואמר, ה' יתברך, ציוויתנו בתורתך לתקוע בשופר עשר תקיעות, ואנו עמך בית ישראל, רבבות רבבות יהודים בכל הבתי כנסיות בעולם, מהדרין מן מהדרין ותוקעים מאה ואחד קולות! אנא ה', אין אנו מבקשים ממך שתתקע אלא תקיעה אחת בלבד, "תקע בשופר גדול לחרותנו".
ראש השנהבליל ראשון של ר"ה שחל בשבת ברכת הנרות: "להדליק נר של שבת ויום טוב". בליל יום טוב השני מברכים: "להדליק נר של יום טוב" וסדר הדלקת הנרות ביום השני: מברכים תחילה, ו
מערכת להתענג · 16.08.26 · 1 ד׳
ראש השנהמדליקים נר לכבוד יום טוב, ומברכים תחילה על הדלקת הנר ורק לאחר מכן מדליקים. כך נוהגים גם כשחל ראש השנה בשבת, משום שבכל מצווה יש לברך תחילה, לפני שמקיימים אותה בפ
מערכת להתענג · 16.08.26 · 1 ד׳
ראש השנהבאחת ההזדמנויות בהן שהיתי בלוס אנג'לס, נתבקשתי על-ידי מארחי לסור אל ביתה של משפחה רחוקה מן היהדות, אשר בנה נפטר זה לא מכבר בתאונת-דרכים מזעזעת. נעניתי לבקשה, הל
הרב ניסים יגן · 16.08.26 · 2 ד׳
ראש השנהכאשר מזמינים לטיול שירותי הסעדה שמכינים את האוכל בשטח, יש לברר תחילה על רמת הכשרות במטבח המרכזי, אך לא די בכך ויש צורך בפיקוח על הנעשה בשטח. כאשר בשטח המשגיח אי
מערכת להתענג · 14.08.26 · 1 ד׳
ויגשהאיש נברא מהאדמה, והאישה נבראה מהצלע של האיש. לכן קולה של האישה דק יותר משל הגבר, שהרי הצלע, העצם, משמיעה צליל אם דופקים אותה, לעומת אדמה שמפיקה קול עמום. כמו כ
הרב יאיר נוסבכר · לפני 3 י׳ · 1 ד׳
מקץבחורה מאורסת פתחה בשיחה עם בעלה לעתיד: "יקירי, אחרי שנתחתן, אני מבטיחה שאקשיב לך כשתספר לי על הצרות שלך..." הבחור: "אבל נשמה, אין לי צרות!" הבחורה: "אני יודעת..
הרב יאיר נוסבכר · לפני 3 י׳ · 1 ד׳
וישבאיש אחד ביקש מאשתו: "תני לי בבקשה לטעום מהעוגיות שהכנת". הושיטה אשתו את ידה למגש העוגיות והביאה לו אחת. "אטעם עוד אחת", אמר והושיט ידו. "אין צורך, כולן אותו טעם
הרב יאיר נוסבכר · לפני 3 י׳ · 1 ד׳
וישלחאדם עושה חסד עם כל העולם כולו, ורק בתוך הבית קשה לו מאוד. למה? כי "אין לי זמן". יהודי ניגש לאדמו"ר בבקשת עזרה לבנו המתקשה בלימודים, ואין לו כסף לשלם עבורו לשיעו
הרב יאיר נוסבכר · לפני 3 י׳ · 1 ד׳
וישלחכאשר אנחנו לומדים את פרשת וישלח, אנו פוגשים את אחד הדיוקנאות המרתקים ביותר בתורה: יעקב אבינו עומד בפני צומת דרכים קריטי בחייו. אחרי שנים רבות של עבודה מפרכת בבי
הרב ערן לוי · לפני 3 י׳ · 1 ד׳
וישלחפרשת "וישלח" לוקחת אותנו אל אחד הרגעים הטעונים והמטלטלים ביותר בתורה: המפגש הדרמטי בין יעקב אבינו לבין עשו אחיו. שנים רבות חלפו מאז הבריחה הגדולה, שנים של עשייה
מערכת להתענג · לפני 3 י׳ · 1 ד׳