המוח מתנקה בלילה

"וישכב במקום ההוא". רש״י מביא שבארבע עשרה השנים שלמד יעקב בבית עבר לא שכב לישון בלילה, משום שעסק בתורה. כשיצא לדרכו הארוכה נשכב לישון, ובשנתו זכה לחלום הסולם. לנו, בני הדור הזה, השינה היא צורך חיוני ממש.

בשנים האחרונות התגלה במוח מנגנון מופלא שרוב האנשים לא שמעו עליו: מערכת שטיפה לילית. בשעת שינה עמוקה מתרחבים המרווחים שבין תאי המוח, ונוזל צלול זורם בהם ושוטף החוצה פסולת שהצטברה במשך היום. במחקרים נמצא שמנגנון הניקוי הזה פועל בעוצמה רבה הרבה יותר בזמן השינה מאשר בשעות הערות. במובן מסוים, המוח 'נשטף' בכל לילה, ואין פלא שאחרי לילה קצר הראש מרגיש כבד והריכוז חלש.

המנצח על הסדר הזה הוא השעון הפנימי. כשהחושך יורד, מפרישה בלוטה קטנה במוח הורמון בשם מלטונין, המודיע לגוף כולו שהגיעה שעת המנוחה. רמתו עולה בשעות הערב, מגיעה לשיאה באמצע הלילה, ויורדת לקראת הבוקר. אור חזק בשעות הלילה המאוחרות מעכב את הפרשתו ומשבש את השעון.

הרמב״ם כתב (הלכות דעות ד, ד) שדי לאדם לישון שמונה שעות, ושתהיינה בסוף הלילה, כך שמתחילת שינתו ועד שתעלה השמש יהיו שמונה שעות. זו עצה בריאה להפליא: ללכת לישון בשעה קבועה, לעמעם את האורות בבית לקראת השינה, לא לאכול ארוחה כבדה סמוך לשכיבה, ולא לשתות קפה אחרי הצהריים. שינה טובה אינה בזבוז זמן, אלא הכנה ללימוד ולתפילה של מחר.