
יש דברים שנשמרים בעולם עשרות שנים בלי שום תועלת ובלי שום הסבר. מי ששומר אותם אינו יודע בשביל מי, ורק בסוף מתברר שהיה להם בעל אחד בלבד, והוא היה צריך להיוולד, לג
יש דברים שנשמרים בעולם עשרות שנים בלי שום תועלת ובלי שום הסבר. מי ששומר אותם אינו יודע בשביל מי, ורק בסוף מתברר שהיה להם בעל אחד בלבד, והוא היה צריך להיוולד, לגדול ולהגיע.
רופא יהודי, פרופסור במרכז רפואי בארצות הברית, מומחה לתחום צר ומיוחד בחקר מערכת העצבים, פרסם מאמרים בנושא. יום אחד צלצל אליו רופא מדרום צרפת. נכדתו חלתה, הרופאים המקומיים לא הצליחו לעמוד על טיבה של המחלה, והתסמינים התאימו במדויק לאלה שתוארו באותם מאמרים.
מכאן נמשך דבר שבזמנו כמעט לא היה אפשרי. חודשים ארוכים ליווה הרופא היהודי את הרופאים בצרפת מעבר לים, בטלפון ובפקס, וכיוון אותם בדיקה אחר בדיקה עד שהתקבלה אבחנה מדויקת. הוא רשם את הטיפול והתרופות, וכעבור שבועות החלימה הילדה. סבה וסבתה ביקשו דבר אחד: שיודיע להם אם יגיע אי פעם לצרפת.
לפני שנים הוזמן לכינוס מדעי בעיר ניס. הוא הודיע להם, ובערב שנקבע נסעו יחד אל ביתם שבמחוז כפרי בדרום צרפת. בדרך ספר לו הסבא שאשתו חולה ואינה חשה בטוב, אך היא התעקשה לפגוש אותו.
הם ישבו בסלון ושוחחו. לאחר זמן הרימה האשה את עיניה ושאלה: בעלי אמר לי שאתה יהודי, האם זה נכון. כן, אמר, אני יהודי. הם ביקשו שיספר להם על היהדות ועל החגים, והוא נדהם לראות כמה מעט הם יודעים. יותר מכל התעניינה האשה בחנוכה ושאלה שאלה אחר שאלה. כשסיים לענות, הביטה בו ואמרה: יש לי משהו לתת לך.
היא יצאה וחזרה כעבור דקות עם חבילה עטופה בבד. היא התיישבה, והחלה לדבר לאט.
כשהייתי ילדה בת שמונה, בזמן המלחמה, הגיעו השלטונות לכפר שלנו כדי לאסוף את כל היהודים. חברתי הטובה היתה ילדה יהודייה בגילי. בוקר אחד באתי לשחק אתה וראיתי שמעלים אותה ואת משפחתה על משאית. רצתי הביתה ושאלתי את אמי לאן היא נלקחת, ואמי הרגיעה אותי ואמרה שהיא תחזור עוד מעט. רצתי בחזרה אל ביתה, והיא לא היתה שם. כמה מאנשי הכפר כבר בזזו את הבית, וחפצי הקודש שלהם הושלכו אל הרחוב. התקרבתי וראיתי משהו מונח בערימת אשפה, והרמתי אותו. היה זה החפץ שבביתה נהגו להדליק בו נרות בימי החורף. אמרתי לעצמי במחשבה של ילדה קטנה: אקח אותו הביתה ואשמור עליו עד שהיא תחזור. היא ומשפחתה לא חזרו מעולם.
מאז שמרתי עליו, אמרה. החבאתי אותו מהוריי ולא ספרתי לאיש. חמישים שנה ויותר, האדם היחיד שידע על קיומו היה בעלי. כשהתברר לי מה קרה באמת ליהודים, ושאנשים שהכרתי היו שותפים לדבר, לא הייתי מסוגלת להביט בו. ובכל זאת שמרתי עליו מוחבא, ממתינה למשהו, ולא ידעתי למה אני ממתינה.
ועכשיו אני יודעת בשביל מי חיכיתי. בשבילך, היהודי שעזר לרפא את נכדתנו.
ידיה הרועדות הושיטו לו את החבילה. הוא הסיר את הבד בזהירות, ובפנים היתה חנוכייה עתיקה מפליז מוצק, שמונה קנים עם קעריות לשמן ולפתילות, וקערית תשיעית גבוהה מהן, ולמעלה טבעת שבה נהגו בבית ההוא לתלות אותה בפרוזדור. אחר כך העריכו שגילה מאה שנה לפחות.
הוא הביט בה והבין מה הוא אוחז, ולא היה מסוגל לומר אלא מלמול של תודה. מילותיה האחרונות אליו היו: מי יתן והחנוכייה הזאת תאיר שוב. כעבור פחות מחודש נפטרה.
ילדה קטנה הרימה חפץ מערימת אשפה בכפר צרפתי, ובלי לדעת החזיקה אותו חמישים שנה למען נכדה שעוד לא נולדה ולמען רופא יהודי שאותו לא הכירה, ורק כדי שנרות החנוכה האלה יידלקו שוב בבית יהודי. גם מה שנראה בעולם כמונח בערימת אשפה, יש לו חשבון וכיוון ובעל.
מקץוישא משאות (בראשית מ"ג, ל"ד), משאות: מנות (רש"י). מעשה שאירע לאחרונה הביא לדין תורה מרגש בין ראובן, בעל קייטרינג מירושלים, לבין שמעון, בעל שמחה שהזמין ממנו שלוש
מערכת להתענג · לפני 47 ד׳ · 2 ד׳
מקץפרה: "מוו!" חברתה: "מוו!" הראשונה: "ידעתי שתגידי את זה!
הרב חיוך לשבת · לפני 47 ד׳ · 1 ד׳
מקץעשן סמיך יצא מן הארובה של בית קטן ועני. כל ערב שבת זה חזר על עצמו. אשתו של רבי חנינא בן דוסא הדליקה את התנור, וזרקה לתוכו עצים וקליפות שמעלים הרבה עשן. מי שעבר
הרב עונג שבת לילדים · לפני 48 ד׳ · 2 ד׳
מקץתארו לכם: אדם יושב שנים בבור חשוך, ופתאום מוציאים אותו, מגלחים אותו, מחליפים את בגדיו ומביאים אותו לפני המלך. ופרעה אומר לו: "ואני שמעתי עליך לאמר תשמע חלום לפת
הרב ניסים יגן · לפני 48 ד׳ · 2 ד׳
ויגשמנהג הוא שאת החתן ואת הכלה מובילים ההורים לחופה, ובהרבה מקומות ההורים מחזיקים בידם נרות. הרי באולם כל האורות דולקים, אז למה צריך נרות? יש פה מסר. כדי להגיע לבית
הרב שי עטרי · לפני 46 ד׳ · 1 ד׳
מקץיסוד ידוע של ה"מכתב מאליהו": נתינה מולידה אהבה. לפני החתונה החתן והכלה קונים זה לזה מתנות. למה כל זה? הרי לא חסר להם כלום, לא סירים, לא בקבוק יין ולא עט "פרקר".
הרב שי עטרי · לפני 46 ד׳ · 1 ד׳
וישבכל הסיפור של יוסף ואחיו, אומרת התורה, "ולא יכלו דברו לשלום". לא הייתה תקשורת. את סגנון הדיבור אנחנו יכולים ללמוד מיעקב אבינו: "הקול קול יעקב והידיים ידי עשו". א
הרב שי עטרי · לפני 46 ד׳ · 1 ד׳
וישלחהחתן אומר לכלה בחופה: "הרי את מקודשת לי כדת משה וישראל". למה הכפילות? אפשר לומר כדת משה, או כדת ישראל. אומר החתן לכלה: בבית שלנו צריכים להיות שני יסודות. "כדת מ
הרב שי עטרי · לפני 46 ד׳ · 1 ד׳
ויגש"למה אתה עומד ליד המקרר?" "מחכה שיציע לי משהו!
מערכת להתענג · לפני 46 ד׳ · 1 ד׳
מקץאיך יודעים שיש פיל מתחת למיטה? האף נוגע בתקרה!
מערכת להתענג · לפני 46 ד׳ · 1 ד׳