האיש שוויתר על גילוי אליהו הנביא

סיפר ר' אדם בעל שם לבעש"ט הק', בשנת של"ג היה בעיר צפת יהודי שידע רק להתפלל, אך ללמוד תורה לא ידע, והיה תמים במעשיו והצניעם מאוד.

פעם לאחר שעשה תיקון חצות בלילה בבכיות על חורבן בית המקדש, שמע נקישות בדלת ביתו וכששאל: מי שם? השיב לו: אליהו הנביא.

פתח האיש את דלת ביתו וכשנכנס אליהו זכור לטוב התמלא הבית כולו אור.

אמר האיש לאורחו הקדוש לָשֶׁבֶת, וכשישב אליהו הנביא פנה אל האיש ואמר לו: נשלחתי משמיים ללמדך תורה, וזאת זכית מפני מצווה גדולה שעשית ביום הבר מצווה שלך. ועתה גלה לי מהי אותה מצווה? כיון שבשמיים לא גילו לי, ואם תאמר לי מהי המצווה אגלה לך סודות ורזים נעלמים. אמר האיש לאליהו הנביא: מה שעשיתי היה לכבוד ה' יתברך לשם שמיים ואיני יכול לגלות לך, ואם זהו התנאי שכבודו ילמד אותי את התורה וסודותיה אני מוותר כיון שיש לי קבלה שכל מה שעושים צריך להסתיר ולהיות רק לה' יתברך.

ברגע שסיים האיש לומר זאת נעלם אליהו הנביא, אך בשמיים נעשה רעש גדול מתמימותו של האיש שוויתר על לימוד עם אליהו ובלבד שמעשיו יהיו לשם שמיים, על כך פסקו בית דין של מעלה שאליהו הנביא ירד שוב וילמד אותו את התורה וסודותיה בלי שום תנאי, וכך היה עד שנעשה אותו האיש תלמיד חכם עצום יחיד בדורו צדיק ותמים ומצניע לכת ואף אחד לא ידע מגדולתו.

לאחר שנים רבות נפטר האיש לבית עולמו וכשהגיע לעולם האמת רצו לתת לו שכר עצום לאין שיעור על צדקותו ותמימותו שֶׁכָּל מעשיו היו לשם שמיים בלבד, אך כיון שלמטה בעולם הגשמי לא זכו להתבשם מתורתו הוכרח לרדת שוב ונגזר שמהשמיים גם יכריחו אותו להתגלות, ויגלה דרך חדשה בעולם ותמלא הארץ דעה ובכך יקרב את הגאולה.

כשסיים ר' אדם בעל שם את הסיפור לבעש"ט אמר לו ועכשיו דע לך שאתה הוא אותה נשמה קדושה שבאה לטהר את העולם ברוח טהרה ולהאיר אור חדש בלב כל אחד מעם ישראל לקדש שם שמיים ולקרב את הגאולה.