אליהו הנביא ראה אותך

מסופר על הרה"ק רבי יוסף מאיר ממאכניווקא זי"ע, שבינקותו בהיותו כבן שש נכנס פעם אל זקנו הקדוש הרה"ק רבי יצחק מסקווירא זי"ע, וזקנו שאלו על מעשיו באותו היום. ענה הנכד, היום הלכתי לבקר בשוק הבהמות, כי שמעתי אומרים שאליהו הנביא נמצא שם וגבר חפצי ורצוני לראותו, אמנם חיפשתיו בכל השוק ואף עליתי על עמוד גבוה, ובכל זאת לא עלתה בידי לראותו. רק מוסר אחד לקחתי משם, כי ראיתי שבעלי השוורים קושרים אותם בעת העמדתם למכירה, והנה, אלו שאינם נכנעים תחת המוכר ומנסים בכל כוחם להישמט, הרי הם נחבלים בחבלות יתירות ומכות שלא לצורך, שהרי בעל הבית אינו נמלך עליהם שלא למוכרם, וכל הרווח שלהם הוא חבלות בגופם. לעומתם השוורים שמסרו והכניעו עצמם נשארו בשלימות ובריאות גופם, ועוברים בשלוות הנפש לבעליהם החדשים. ומזה למדתי, שהמתעקש בעת שצרה נוחתת לפתחו ואינו מקבלה באהבה ובהכנעה, בזה הוא נחבל יותר ויותר, אך אם מקבל את הכל באהבה, באמונה שהכל מאתו יתברך, אזי תקדמנו ברכות טוב וינצל מכל המכות היתירות.

כשמוע הרה"ק מסקווירא דברים אלו יוצאים מפי נכדו, אמר לו, בני, אם זאת למדת שם, ברור לי שאף שאתה לא זכית לראות את אליהו הנביא, מכל מקום הוא ראה אותך.

וכבר אמר הרה"ק מקאברין זי"ע, הנה שגור בפי העולם לומר בכל עת, אז ס'גייט נישט ווי ס'ווילט זיך, דארף מען וועלן ווי ס'גייט, כשרואה האדם שאין מהלך חייו מתנהל כמו שעלה ברצונו, עליו לרצות ולהסכים לאשר קורה עמו במציאות. אך אני אומר, שההיפך הוא הנכון, אז ווילט זיך ווי ס'גייט, גייט ווי ס'ווילט זיך, כשיכנע האדם אל בוראו ויסכים בשמחה להנהגת הבורא אתו, כבר יעשה הבורא שחייו יתנהלו כרצונו ומחשבתו אשר חשב ורצה, כי על ידי התחזקותו באמונה פשוטה ותמימה יוכל לשדד מערכות הטבע לטובה ולברכה.

וכמו שמצינו אצל השבטים, שכאשר נמצא הגביע באמתחת בנימין מיד קרעו שמלותיהם מרוב צער ונפלו על פניהם. אמנם אילו היו יודעים שהמלך היושב לפניהם אינו אלא יוסף אחיהם, בוודאי שלא היו מצטערים ולא קורעים את בגדיהם. וכך אף אנו בכל קושי וניסיון העובר עלינו, אין לנו אלא לפקוח עיניים ולדעת שהכל הוא מהקב"ה, ושוב אין כאן קושי ולא צער.